לצערי רוב הילדות הייתי די בודדה(על אף היותי חלק ממשפחה גדולה). הרגשתי שאני לא מעניינת אף אחד וגם חברים לא הצלחתי ליצור או לתחזק.
עכשיו אני במקום טוב יותר, יש חברים שבאמת אכפת להם ממני וגם הקשרים עם בני המשפחה יותר חיוביים ואמיתיים מבעבר.
הבעיה היא שאני נתקפת לפעמים בהתקפי חדרה כשאנשים מפנים אלי תשומת לב חיובית וישירה או יחס חיובי (אפילו מבני משפחה), כלומר אני בקושי מאמינה שיש אנשים שרוצים בחברתי או נהנים ממני.... לרוב במקרים כאלה אני מסתגרת ומתרחקת מעט או אנטיפתית עד שהחרדה יורדת ואז אני נהיית חברותית שוב. כאילו אני רגילה למצב כשלא מתייחסים ממש אלי או לוקחים אותי בחשבון או שאני חשובה להם. זה מעין מעגל שלא נגמר....
התגובה שלי לבעיה שלי די מבישה אותי.... אשמח לתגובתכם או לטיפים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025