כבר הרבה זמן שלא כתבתי פה.. צריכה קצת לפרוק
מרגישה שאני מאבדת אמון בבני אדם בכללי ובפרט בגברים
ואני אסביר.. נולדתי עם מום מסוים שבגללו הילדות שלי לא עברה כל כך בקלות
הבנים היו צוחקים עליי ולכן לא הייתי מעיזה להסתכל להם בעיניים מפחד שיצחקו עליי שוב.. הייתי עם בטחון ברצפה
לקח כמה שנים עד שחזר לי הבטחון והאומץ להסתכל להם בחזרה בעינים ואפילו לדבר איתם
עכשיו שאני כבר בן אדם בוגר ומנסה להכיר גברים אני מרגישה שרק פוגעים בי
ואני גם ככה ברננית בבחירות שלי
אני אחת שתמיד מנסה להישאר חיובית ולא לאבד את התקווה מהר מידי, לא שופטת (כי שפטו אותי בעבר), מקבלת הכל לטוב ולרע ותמיד נמצאת כדי לתמוך..
אני לא יודעת אחרת כי ככה לימדו אותי מגיל קטן
אבל כנראה שמשתמשים בטוב לב שלי ואחר כך זורקים אותי לקיבינימאט..
לא מבינה מה אני עושה לא נכון...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות