היי,
אני לא מצליח להבין אם זה רק אני שמרגיש ככה - אנחנו חיים במציאות שבה הערבים ממשיכים להתרבות, מובלעות של כפרים וערים שלמות ערביות בכל הארץ, לא משהו שאפשר לברוח ממנו ובסבבים בלתי פוסקים של מבצעים, מלחמות ופיגועים. מרגיש לי שהמדינה תקועה במקום בנושא הזה בלי היכולת לקום מהמצב, לקבל החלטות קשות (ימין או שמאל) ולשים לזה סוף.
זה לא שאני לא ציוני - גר בעוטף, הייתי בצבא 4.5 שנים בשריון, עשיתי תואר ראשון ושני, יש לי עבודה יציבה ואני עדיין מרגיש שהמדינה עצמה לא יציבה. שעזה למשל זה מצב שמעדיפים לטאטא מתחת לשטח במקום להתמודד איתו ישירות ולקבל כבר החלטות קשות - אם זה להפציץ את כל עזה, חזרה לשטחי 67, סיפוח או וואטאבר ימין או שמאל. קשה לי מאוד לחיות בואקום של חוסר הודאות ולפעמים עולות בי מחשבות לעבור למדינה אחרת, בלי סבבים קבועים של מטחי טילים, השבתות לימודים, התייצבות למילואים והידיעה שגם מחר יכולה לפרוץ מלחמה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות