אני מתמודד עם חרדה מאז גיל 10 פחות או יותר, למרות שגם כשהייתי ילדי היו לי בעיות. לאחרונה אני סמרטוט במובן נפשי, אף אחד אחר לא רואה את זה עלי בדרך כלל, אבל האנשים הכי קרובים אלי כן. לאט לאט איבדתי את כל החברים שלי, לא יכולתי לענות לשיחות מרוב מחסור בבטחון עצמי. לבת הזוג שלי לא אכפת מדברים כאלה, אבל יש לה יותר ביצים ממני, ולפעמים קשה לה עם זה שהמצב שלי לא משתפר.
אני מרגיש על הקצה, אנחנו רבים המון ואני מרגיש שעוד מעט ויגמר הפתיל,
ואני אשאר בלי אף אחד.
אם אני מספר משהו למשפחה שלי הם אומרים "תתגבר." "פשוט תפסיק לדאוג/לפחד"
אני יודע שזה מסע עם עצמי, אבל אני כבר חודשים נאבק כל יום,
והמצב משתפר, ואז מתדרדר, משתפר ומתדרדר. אני מתחיל לאבד תקווה, כי אני מרגיש שכל המאמצים הולכים לפח. חשבתי לשנות משהו דרסטי בחיים, כי כנראה זאת הדרך היחידה שלי לשנות גישה או איך שאני רואה את העולם.
אני לא יודע איך ואני אשמח לעצות,
באמת מעריך את זה כי כרגע אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן של כולם, כולל את של עצמי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות