אף פעם לא לקחתי סמים, אבל יצא לי לראות אנשים על ההשפעה שלהם,
ולראות סוחרי סמים בפעולה. למעשה סיימתי מערכות יחסים עם מלא אנשים בגלל הסיבה הזאת. ונותרתי עם חברים בודדים, לאחר כמה זמן גם ללא חברים בכלל.
עכשיו אני כבר כמה חודשים ללא שום חברים, מדברת רק עם אנשים בעבודה ומשפחה.
לא מזמן התחלתי לעבוד עם מישהי ממש חמודה, מבוגרת ממני בשנתיים, אבל מכורה לשעבר. אני מאוד נחמדה אליה, ואני מחבבת אותה מאוד. אבל מפחידה אותי המחשבה הזאת, שאם נהיה חברות אני אחזור למקום שממנו ברחתי.
אני מפחדת שכמובן, יש לה סיפור קשה אם היא הגיעה למצב הזה, והאמת אני תמיד ניסיתי להבין אנשים ולשמוע את הסיפורים שלהם ולתמוך בהם, אבל אני לא מרגישה
שיש לי את החוזק הזה. אני מאוד רוצה חברים, והיא כנראה האופציה היחידה שלי,
כי היא מוצאת חן בעיני בתור בן אדם יותר מכולם. אבל קשה לי עם טריגרים נפשיים,
וקשה לי לדמיין חברות שבה אם אני רואה משהו או שומעת משהו שמפחיד אותי
אני מיד בחרדה.
כדי לי לתת לזה צ'אנס? ופשוט לקבוע איתה גבולות? או לתת לזה זמן ולראות איך זה יתגלגל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות