הייתי במקום טוב כשלא דיברנו תקופה מאז הפרידה, הרגשתי שהחיים שלי סוף סוף רואים אור חיובי אבל אז חזרת לי לחיים, לא בכוונה.
התחלנו לדבר מידי פעם, וכל פעם הייתי נלחמת עם עצמי לא לפתח תלות בשיחות האלה, כי הכי קל להיזכר בתקופה הטובה ולהישאב להרגשה הנוחה והביתית שהיית נותן לי.
אני לא מרגישה אליך כלום, באמת שהתגברתי ואפילו יצא לי לצאת עם כמה אנשים אחריך, בכל זאת עברו יותר מ8 חודשים מהפרידה - אבל ברגע שראיתי אותך עם מישהי חדשה הלב שלי התכווץ. ועוד יותר כשכתבת לי את זה אישית ועד כמה אתה רוצה שזה יצליח.
לא יודעת למה, כנראה הקנאה שיש מישהי שמתאימה לך יותר טוב ממני ועצם זה שאני גם רוצה לאהוב ולהרגיש נאהבת אבל בינתיים לא מצליחה להיכנס למשהו רציני.
אני מתחילה לחזור להרגיש בדאון על בסיס יום יומי, מרגישה צורך בתשומת לב מגברים, מתעסקת בלהסתכל על הפגמים שבי ולהאשים את עצמי בדברים. אני יודעת שאתה כנראה לא ממש תדבר איתי בגלל החדשה וזה באמת המצב העדיף, אבל ביקשת שנישאר ידידים אז כנראה שעוד אשמע ממך - ולא יהיה לי את האומץ לסנן.
איך אפשר להפסיק להרגיש את הקנאה הלא מוסברת הזאת? איך אפשר לא להיות שלילית כל כך לגבי עצמי? איך אפשר להפסיק להתעסק סביב זוגיות שלא באה?
אשמח לעצות בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות