הבדידות אוכלת אותי מבפנים.
גם אם אני יום שלם עם אנשים, בשנייה שאני לבד היא מגיעה.
אני לא יודעת אם זה קשור, אבל אני חולה בדיכאון קליני. אני מטופלת והמצב שלי יציב, אז אני לא בטוחה שזה בהכרח קשור.
קשה לי להתמודד, אני יודעת שאי אפשר להיות בסביבת אנשים 24/7, אבל ברגע שאני לבד אני מוצאת את עצמי מדוכדכת, הבדידות היא ממש כמו סלע שמכביד עלייך. ממש כמו משקולת שצריך לסחוב.
זה כאילו אני פוחדת להיות לבד עם עצמי, פוחדת שלא תהיה לי תעסוקה ואני אאלץ לחשוב ולהתרכז בריקנות שבי.
אני תמיד מחפשת מישהו לדבר איתו, וכשאין, אני צריכה להתמודד עם עצמי. זה מרגיש כל כך לבד לפעמים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025