תמיד היו לי חברות קרובות, מהגן ועד שנה שעברה. שנה שעברה סיימתי בית ספר וזה גרם להתנתקות של קשרים עם חברות שהיו איתי בבית ספר. חוץ מהחברות מהכיתה היו לי עוד חברות שהיו שכנות שלי, אחת מהן חברת ילדות מגיל 5. לפני כמה חודשים רבתי איתן ומאז הקשר נותק. יש לי חבר, ואני אוהבת אותו הכי בעולם, אם לא היה לי אותו הייתי משתגעת סופית. הוא כן ממלא לי את החסר באיזשהו אופן אבל יש דברים שהוא לא יכול לעשות. אין לי חברה לשבת איתה ולדבר על החיים, אם אני רבה עם חבר שלי אין לי מי שתעודד אותי, אם אני רוצה לצאת לים, למסעדה עם חברות, לטיול לח״ול וכו, אני לא יכולה כי אין לי עם מי (אני וחבר שלי דתיים ולכן הוא לא יכול לבוא איתי לים או לטוס איתי). אני בת 19 וזה הגיל שכולם יוצאים ונהנים ואני מרגישה שאני מבזבזת את השנים האלה. אני וחבר שלי מתכננים להתחתן מתישהו (שנה הבאה בעזרת ה׳) ואפילו את באירוסין לא יהיו לי חברות לשתות איתן ולשמוח וגם בחתונה כנראה שלא יהיו לי מלוות... המצב היה מקשה עליי מאוד, נכון שיש לי חבר אבל עדיין קשה לי עם זה ואני מרגישה לבד לפעמים. אני רואה בסטורי בנות שיוצאות ונהנות ואני בבית שלי לבד. איך להתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025