פיתחתי מערכת יחסים תלותית ואובססיבית מצידי וזה מתסכל

שלום לכם.
אני וחבר שלי 8 חודשים יחד,ולצערי גיליתי שאני נורא נורא אובססיבית אליו ותלותית בו ובכל מה שהוא עושה. זה מפריע לי והורס את איכות החיים שלי מאוד. ואני ממש לא יודעת איך לטפל בזה.
אם הוא למשל שוכח להתקשרלשלוח הודעה בבוקר,אני נורא נסערת,ומתחילה לאבד את העשתונות ,ומתחילה לבכות בהיסטריה ובונה לעצמי סרטים בראש.
למה הוא לא התקשר? מה הוא לא חושב עלי? שכח אותי? כועס עלי? ועוד מלא דימויים קטסטרופליים כאלה ואחרים.
ומאוד קשה לי להרגע.
אני מחכה תמיד עד לרגע שבו הוא יסיים את העבודה שלו כדי שהוא יוכל לדבר איתי בפלאפון או להתקשר.
ובנתיים בזמן שהוא עובד אני "מעסיקה" את עצמי עד לרגע שבו הוא יסיים ואז אני מחכה בציפייה שיתקשר,אם זה לא קורה,אני מסוגלת לחטוף התמוטטות עצבים.
ורק כשאנחנו נפגשים או מדברים,אני נרגעת לאט לאט,והופכת ל"נורמלית " שוב כשאני איתו.
אני בנאדם מאוד תלותי שתמיד מחפש אישורים לרגשות של האחר כלפי. אני מסוגלת לשאול אותו את אותה השאלה מיליון פעם עד שאני אשתכנע שהוא באמת מתכוון לזה.
ואם אני שומעת משהו ממנו שלא מוצא חן בעיניי אני מתחילה לחקור אותו למה ולמה ולמה.
בהתחלה הוא מסביר לי בסבלנות עוד פעם ועוד פעם עד שנשבר לו והוא מאבד את הסבלנות ומתחיל להתעצבן. זה הרגע שבו אני מתחילה להפגע ולבכות ואומרת לו שלא יכעס עלי ולא התכוונתי ,וזה מתחיל להתיש אותו . אני רואה.
אני יודעת שיש לי בעיה,אני מודעת לזה,אבל ברגע שזה קורה,ויש לי את אחד ההתקפים הללו אני לא רואה בעיניים והרגשות שלי משתלטות על השכל הבריא והישר ואנשים מתחילים להרתע.
אם למשל מישהו מעליב אותי,אני נפגעת,משתתקת,מתעצבנת בפנים חזק מאוד,והצד השני לא יודע מכך,ואז אני מתחילה לרעוד מרוב עצבים,מנסה להרביץ לעצמי כדי להרגע,נותנת אגרופים ברגליים,או בידיים,שורטת את הפנים בציפורניים,ואז אני מתחילה לבכות בכי תמרורים,בכי היסטרי,שהוא פשוט איום ונורא,אפשר לומר שאני פשוט מייבבת כמו חיה פצועה,ואז אני מרגישה רצון לנקמה,והולכת החוצה לסיבוב ברחוב כדי להרגיע את עצמי.
זה בערך מה שקורה כל פעם שאני חוטפת התמוטטות עצבים,כשזה קורה אני לא מודעת,רק כשאני נרגעת אני מזועזעת מהסימנים שהשארתי לעצמי על הידיים והרגליים.
חבר שלי ראה אותי פעם במצב כזה,והוא נבהל ודאג לי מאוד,הוא לא הצליח לדובב אותוי ולא הצליח להרגיע אותי,בסוף הוא הצליח והקצב נשימה שלי חזר למצב סדיר.
אחר כך הוא אמר לי שאני חייבת לראות פסיכיאטר כי הוא מפחד עלי ודואג לי מאוד.
נפגשתי קודם עם עובדת סוציאלית ששמעה הכל והציעהלי לקבוע בדחיפות תור לפסיכיאטר.
בנתיים עד שאני אלך אליו,אני מחפשת פתרונות איך להרגיע את עצמי ולהשתלט על ההתמוטטיות הללו.
בבקשה תעזרו לי :(