שלום, אני בכיתה יב, אני יודע שזה נשמע מטופש אבל כבר חצי שנה שלא קיבלתי חיבוק אחד, מאף אחת. ממש קשה לי עם העובדה הזו. אין לי ידידות בבית ספר ויש לי רק חברים בנים. במקסימום יש לי רק כמה בנות שאני מחליף איתן כמה מילים כשאני רואה אותן בבית ספר. זה לא כי אני ילד מוזר, סוטה או עם בעיה חברתית, פשוט אין חיבור ביני לבין בנות בבית ספר שלי, אין תחומי עניין שאנחנו יכולים לדבר עליהם. בכל מקרה העובדה הזו ממש מכאיבה לי, אני כל יום רואה חברים שלי ובנות מהכיתה שלי מתחבקים עם אחרים שלוש, חמש, עשר פעמים ביום ואני פשוט משתגע מזה. אני כל כך מקנא, אני רק רוצה חיבוק אחד, מישהי אחת שתראה אכפתיות כלפי ותראה שאכפת לה ושאני לא לבד. העניין הזה משגע אותי לאחרונה, בכמה שבועות האחרונים אני מרגיש נורא, קשה לי לתפקד ולקום מהמיטה, להתרכז בדברים ואני מתעצבן על אנשים מאוד בקלות והמצב רוח שלי כמעט תמיד רע. אני רק כל היום חושב על העבודה שכמה שהייתי רוצה מישהי שלפחות תנחם אותי קצת או לפחות תיתן לי חיבוק פעם ביום, לא משהו רציני, כמו שכולם עושים אפילו שאין לזה משמעות וזה סתמי מאוד. זה כבר הגיע למצבים שכשמישהי פונה אלי ונוגעת לי בכתף אני נהיה מאושר, לא כזה מגרה אותי מינית, פשוט זה מרגיש טוב שאנשים עדיין יכולים לגעת בך ואין שום דבר בעייתי בגוף שלך. אני מרגיש כאילו אני מאבד את שפיותי.
לבקש מהמשפחה זו לא אופציה, אני פשוט לא מרגיש בנוח כשהם נוגעים בי וזה פשוט לא אותו דבר. גם לנסות להתחבר לבנות מהשכבה שלי זו לא אופציה, אני כבר איתן 6 שנים בבית ספר ופשוט אין לנו על מה לדבר, אני לא נמצא במסגרות אחרות שבהן אוכל להכיר בנות.
תודה לכל המייעצים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות