מכירים את זה ששואלים מישהו מה שלומו, והוא עונה ומספר ואז שואל בחזרה?
אז שמתי לב שאני כל הזמן ממשיכה לשאול על הסיפורים של אחרים ומתחמקת מלענות כששואלים אותי בחזרה.
והבנתי שםשוט לא בא לי להגיד לאנשים שלא טוב לי. יש לי תדמית של בן אדם שמח וחייכן שתמיד טוב לו. והאמת היא שאני במקום לא ממש טוב.
אני ממש ממש בודדה, החברים הולכים ונעלמים לי, אין לי סיפוק ממה שאני עושה. אני מרגישה די מבוזבזת וחסר לי מאוד המימוש העצמי.
מצד שני אני מרגישה שאין לי שום זכות להתלונן כי יש לי כל כך הרבה בחיים שאני צריכה להעריך, כי זה לא מובן מאליו לחיות את החיים שאני חיה...
קיצור אני קצת אבודה ומפחדת לשקוע בזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות