היי
כמה אני מתגעגע לצחוק שכואב בבטן ולחיים בהם אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה
פעם הייתי כזה אחד שעף על החיים מחייך וצוחק עם כל אחד קליל ואוהב את כולם תמיד מרים בישיבות עם אנשים ומאלתר שטויות בשביל שייצחקו מסביבי
הייתי בבאלגן די איבדתי את הדרך שלי והתפזרתי לשוליים עד שהגעתי למצב שהייתי במחנק נפשי שהיה לי קשה לדבר שיחה בסיסית עם מישהו אקראי ביום יום
והבנתי שמוח שלי טרוד במחשבות מיותרות שתופסות לי את המנוחה של השקט והשלווה הבסיסית שלי
היום אני די רגוע הראש עדיין לא הולך יד ביד עם הלב אבל ירד לי לחץ חברתי ומחשבות מיותרות על איך שאני עם אנשים ואני יותר נותן לדברים שאומרים לידי או עליי לעבור בצדדים ולא לוקח מתחת לעור
מה שחסר לי בעיקר בימים אלה זה זוגיות/אהבה/סקס/חברה
כי אף פעם לא ייחסתי חשיבות למין הנשי כמשהו שיכול לתרום לי בחיי בקטע משמעותי כאילו הייתי מאוהב בצעירותי ואני יודע מהזה אישה אבל אף פעם לא הרגשתי בטוח בעצמי בשביל לשדר ביטחון ואהבה למין הנשי
ישלי שאיפות להיות בעל ולהפוך לאבא ביום מן הימים ולהתחתן אלו החיים האמיתיים ללא ספק וכבר כולם בגילי כבר מתחתנים/בזוגיות לקראת חתונה רק אני סוג של נשארתי עם עצמי ללא התקדמות ובאותה משבצת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025