הייתי שנתיים עם בחור חכם. ברמה של עושה תואר שני בטכניון.
הבחור ידע הכל מהכל, הבין מה צריך לקנות לבית מבלי שאמרתי. היה יודע לדבר על כל נושא. סוג של גוגל מהלך. חובב קולנוע, ספרות ואמנות.
נפרדנו כי נמאס לי. הוא השקיע שעות כל שבוע במשחקי מחשב כמו ילד בן 16. הוא לא ידע לנהל זוגיות נורמלית והתייחס אלי כמו לאחד החברים שלו, שכח את יום ההולדת שלי פעמיים. לא חשב אפילו שצריך להשקיע בקשר. כמה שהוא הבין בדברים של הטכניון וכל זה, הוא לא הבין שום רמז בחיים. וכבר נמאס לי מכל הפוסטרים של דמויות מנגה שלו.
ומאז שעזבתי אותו אני מנסה ומנסה עם כל מיני גברים. כולם נראים לי פרימיטיביים בטירוף. לא מכירים סרטים, בקושי קראו ספר בחיים. מנסים להרשים על ידי ארנק.
תמיד מרגישה עכשיו שהם פשוט טיפשים. מדברים רגיל וכל זה, אבל בראש שלי אני משווה אותם לאקס ורואה שהם פשוט לא חכמים מספיק. הבחור יושב מולי מחייך והכל ואני מבינה שאני לא הולכת להתייעץ איתו אם יש לי בעיה. כי פשוט לא.
מה אפשר לעשות? איך להיות יותר חיובית ולהתחבר לאנשים "רגילים" שאין להם איזה תואר אקדמאי מנופח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות