אח שלוקה בנפשו, מסרב לקבל עזרה ומחרב את המשפחה!

שלום,
יש לי אח בן 28, מגיל 15 הוא מוציא את הנשמה להורי ובעיקר לאימי. הוא ללא ספק מעורער בנפשו ואף טופל תקופה קצרה מאוד אצל פסיכיאטר ונטל כדורים פסיכיאטריים נגד חרדות. בגיל צעיר כל הבעיות איתו היו סביב ביה"ס, הוא סירב ללכת, אמא שלי העבירה אותו לבי"ס אחר ופשוט אכלה מרורים בכל יום עד שסיים את התיכון. הוא סירב ללכת כמובן בגלל החרדות החברתיות שלו. מהצבא שוחרר על סעיף נפשי לאחר התפרקות טוטאלית בבקו"ם שכללה בכי, איומים להתאבד וכו'. עד כאן באמת שלא הייתה לי שום בעיה איתו ורק קיוויתי שימצא את הכוחות לרצות לעזור לעצמו ולקבל את העזרה שאחרים מציעים לו.

אבל... החל מגיל 18 ועד היום, שזה 10 שנים, הבן אדם פשוט נהיה פסיכי ברמות מטורפות. הוא יושב בבית כל היום, ישן, אוכל ונכנס כל היום לפורומים שמיועדים לאנשים שמתלוננים על הכל ועל כולם (פורומים של צרכנים ממורמרים). הייתה תקופה שעבד שעתיים ביום אבל גם את זה הפסיק לאחרונה. הוא שונא את כל האנשים ואף אומר זאת בגלוי, חושב שכולם חארות שרק מחפשים לדפוק אותו, נהיה אובססיבי לגבי כל דבר ובודק מליון פעם כי בטוח שכולם מחפשים לעבוד עליו, ממש פרנואיד. והגרוע מכל הוא השתלט על בית הוריי, הוא קובע איפה כל דבר מונח, איזה מוצרים קונים לבית ואיפה ומתי. בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו או שלא עשו מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה הוא מתחיל לצעוק, לקלל ואז בוכה ומסתגר בחדרו יום-יומיים ולא מדבר עם הוריי כלל, מה שלמען האמת מקנה להם קצת שקט. עזרה הוצעה לו במהלך כל השנים (פסיכולוג, פסיכיאטר, כדורים, טיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול קבוצתי ומה לא) ולכולם הוא סירב או שהלך פעם אחת וזהו. צר לי אבל הוא פשוט הפך ליצור גועלי, סוציופת, טרוריסט שמטיל אימה על הוריי, בן אדם דוחה שאני לא יכולה להסתכל עליו אפילו. אני לא מאשימה אותו בבעיותיו אבל לא סולחת לו על זה שדחה כל עזרה שניתנה לו. אני לא מדברת איתו כבר שנה וחצי וגם לא מעוניינת. ניסיתי לייעץ להורי מספר פעמים להפעיל יד יותר חזקה מולו, אבל הם לא מסוגלים. המצב ממש קשה, אני מרגישה שאני שונאת אותו יותר ויותר מיום ליום ואפילו מייחלת שימות כבר ויגאל את הורי וכולנו מהגועל נפש שלו.

מיואשת כבר ולא יודעת מה לעשות...