חבר שלי ואני כבר שנה וחצי ביחד, אני אפילו יודעת שאני רוצה להתחתן איתו והוא אמר לי גם.
הוא הבנאדם הכי טוב שיצא לי להכיר! הוא עוזר לכולם, דואג לבני המשפחה שלו ולי כמובן, מאוד סבלני ותומך, אוהב, נחמד, חכם, חרוץ, והרבה פעמים אפילו הרגשתי שאני חיה בצל שלו מרוב שהוא טוב ומוצלח!
אבל- לפני שבוע בערך, הוא נפתח בפניי וסיפר לי שהטריד חברה הכי טובה שלו מינית כשהיה נער צעיר. הוא נגע בה מתוך סקרנות, אבל כשהיא נבהלה ואמרה לו 'מה אתה עושה' הוא נרתע והפסיק.
הוא כמובן התנצל בפניה, בפני ההורים שלה, והלך לפסיכיאטר על דעת עצמו, שזה לא משהו שלכל אחד יעלה בראש ליזום.
אני הוטרדתי כמה וכמה פעמים בעבר, וכמובן על ידי אנשים שלא היה להם איכפת, לא התנצלו, לא לקחו את עצמם לטיפול והמשיכו בחיים שלהם כאילו לא קרה כלום, ולא הפסיקו כשניסיתי להתנגד.
ברור לי שהיום הוא לא הבנאדם הזה, כי הוא בנאדם כל כך טוב והוא גם מרגיש צורך להגן אם יש אפילו חשש שמישהו הולך לעשות משהו למישהי והוא נגד הטרדה מינית ונלחם בה. הוא אפילו עבר הטרדה על ידי אישה בעצמו, והוא בטראומה בעיקר ממה שהוא עשה, ולדעתי הוא באמת קיבל את העונש שלו וכיפר על המעשים שלו.
הבעיה היא שאני באמת אוהבת אותו בלי סוף, אבל בגלל העבר שלי אני לא יכולה לחזור להסתכל עליו באותה צורה.
אני לא רוצה לעזוב אותו, אני לא רוצה לספר לו, כי גם ככה בכה כי פחד שזה יקרה או שזה יעשה לי רע לשמוע.
יש לכם עצות איך אני יכולה להעביר את זה הלאה ולהסתכל עליו אחרת, שנוכל לחיות את החיים האוהבים שלנו ביחד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות