בן 29 עברתי ילדות קשה של התעללות בבית מההורים והבית היה קשה מאוד ואיכשהו הגעתי לפסיכייאטר בגיל 20 ואובחנתי בדיכאון וחרדות וקיבלתי תרופה ולקחתי במשך תקופה של חצי שנה בערך והלכתי להתנדב במד''א באותה תקופה והייתי קורא באינטרנט על התרופות הפסיכייאטריות ונחשפתי לשיח על התאבדויות והיו שאמרו שהתרופות גורמות לאובדנות וזה ממש הרתיע אותי כי בגלל הקשיים עברו לי מחשבות כאלה בראש אבל לא רציתי לבחור בזה רציתי להאמין שיהיה טוב יותר והתרופות בשלב מסויים הפסיקו להשפיע והתחלתי להוריד בהדרגה ומי שניסה יודע שזה תהליך מורכב בלשון המעטה עם חוויות חסרות שליטה והרגשות נוראיות ואז אחרי שהפסקתי עם התרופות באיזור חודש וחצי אחרי הגעתי במסגרת התנדבותי במד''א לזירת התאבדות וראיתי מה שראיתי שהשתיקה יפה כי המראה היה מזעזע מאוד ומאז משהו קרה לי שאני לא מצליח להתאושש מזה כבר שנים זה סגר עליי לגמרי ריסק לי את שאריות התקווה והאמונה.
אני פשוט לא מצליח לחזור למה שהיה לפני לשמחה הפנימית והתקווה זה פשוט הרג חלק ממני. ומאז אני הולך ונעשה חלש ומופנם עם חוסר יכולת חברתית וזרימה חברתית ברמה הבסיסית ביותר.
מה אתם חושבים על כזה דבר מישהו מכיר חוויה דומה אולי ואיך הוא יצא מזה? או איך מתמודדים? והייתי אצל פסיכולוגים מאז. זה לא עובד על המקום הזה. מה עושים חברים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025