אז לפי הכותרת יש לי מטען כבד בנפש שמקשה עלי בהכל,אני לא עובד לא יושן מסודר כל היום בסטרס מתורף מכלום והזנחה מטורפת מצד המשפחה(לא שאני מצפה מהם למשהו).
אני מאז גיל קטן האיתי סמרתות חוויתי הרבה דברים קשים עד מצב שאני פשוט שבור.
ניסיתי ללמוד לא הלך. ניסיתי לעבוד לא הלך. הלכתי לטיפולים דפקו אותי יותר.
עכשיו לא שבאתי מבית בלי כסף או משהוא אני פשוט "הכבשה השחורה בבית"
אני כרגע במצב שלא יכול אפילו לצאת מהחדר רק יוצא מהבית וישר סטרס מתורף דפיקות לב מזיע והראש שלי פשוט נשרף מרוב מחשבות אז אני לא יוצא. וזה כבר שנתיים פלוס ככה(הסבל הוא מגיל צעיר פשוט החמיר) ולאף אחד לא אחפת התחננתי להורים אלף פעם לעזרה ופשוט לא התיחסו ממש ככה! דפקו לי מבט של "מי זה המשוגע הזה זה לא הבן שלי"
ואם משהוא זר שואל מה יושב לי על הלב(רואים שאני סובל)אז ברגע שאני פותח את הלב ישר מתרחקים ממני רק מלשמוע תדברים שעברתי(לא אנסו אותי כן?... אבל עדיין דברים קשים מאוד.
אף אחד לא מבין אותי ובמקום רק יורדים עלי ומורידים אותי למטה יותר.
אני מגיל צעיר מאוד כבר סובל לעומת שאר האחים שלי שהשקיעו בהם בילדות ועד עכשיו.
ואני "אני כמו ציור שההורים ניסו לצייר יצא קצט קשקוש במקום לתקן הם זרקו את הדף לפח"
אני פשוט זרוק כל היום ולא אכפת להם וזה כבר שנים ככה
אני לא מאשים אותם למרות שיש לי גם זכרונות רעים מהם גם אבל האיתי מצפא לטיפה אכפתיות גם בילדות שלי פשוט אין! אני לבד!
אני רואה את העתיד שלי ברחוב בלי כלום או מת מהזנחה, ברצינות. ולא רוצה ככה במצב שלי פשוט מדרדר מיום ליום מרגיש כיאילו משתגע כבר מבדידות סטרס וזכרונות שרודפים אחריי ולא עוזבים.
משהוא שהיה במצב דומה או שיכול לתת עצה או אפילו עידוד לאיך לצאת מהמצב הזה אני ישמח
אני יודע שהשאלה כללית מידי ולא ירדתי לפרטי פרטים אבל מקווה שתבינו
תודה מראש (= מקווה שלא העציב לכם את היום השאלה שלי תהנו מהחיים כמה שאתם יכולים מה שאני לא מצליח...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות