יש גישה לפיה אדם שלא למד בחיים הוא סוג של נחות ביחס לסטודנט. אני נוטה להסכים עם זה.
אני מרגיש קצת קנאה כלפי אנשים שבמשך תקופה אורכה השקיעו בפיתוח עצמי. צברו ידע בנושא שהם בחרו והפכו מילדים מושתנים לבעלי מקצוע.
הסיפור שלי הוא אחר. למשפחה שלנו יש עסק וכל אחד תורם את חלקו. אנחנו לא מיליונרים, אבל הוצאה של כמה עשרות אלפי שנים שתתפרס על 4 שנים לא תזיז כלום למשפחה. אני מקבל גם אחוז מהרווחים וגם בנוסף שכר רגיל כי אני רשום כמועסק בעסק המשפחתי. באו נגיד, אין לי בעיה לא לעבוד 4-5 שנים. דירה יש לי, הכנסה פסיבית יש לי. לאבא אין בעיה לרשום את הרכב שלי על החברה ואז הוצאות הדלק יהיו אפסיות. יותר מזה, הוא בעצמו למד הנדסה חקלאית בזמנו (לא קשור לעסק) וטוען שכל תחום לימודים משפר את האדם.
זוכר מגיל 20 כשהחלטתי לא ללמוד המשפט שלו "רק מי שלא היה סטודנט בחיים חושב שלימודים לא הופכים אותך ליותר טוב כאדם". היום שוב דיברנו. הוא אומר שאני צריך ללמוד במוסד מובחר וכמה שיותר קשה, כמו הטכניון. לטענתו, מה שחשוב בלימודים זה לא החומר, אלא האתגר השכלי והלחץ. הוא אומר שרק מי שקשה לו בלימודים יודע להעריך השכלה. מי שלא למד, בחיים לא יבין מה זה לימודים. ורק יתן תירוצים כל החיים ויספר עד כמה שטוב לו ככה.
אבל אני קצת חושש מהקושי והלחץ. הייתי מעדיף משהו קליל יותר כמו גיאוגרפיה או תולדות האמנות. או אולי היסטריה וכלכלה. מה שמרתק אותי לדעת זה לדגומה על מבנה כימי של כדור הארץ, איך נוצרו כל הסלעים והגאולוגיה. דינוזאורים והיווצרות החיים. כל פעם כשאני שומע הרצאה של גיאולוג אני מתמלא קנאה. אבל אני חושש שאולי זה יהיה לי קשה מדי?
מה אתם אומרים, מה כדאי ללמוד במקרה כמו שלי? שימו לב לגיל ולזה שאין לי לחץ כלכלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות