אני תמיד הייתי כזה בחור ביישן בילדות שלי מגיל קטן אפשר להגיד
ככה בערך עד גיל 16 ממש כבר אחרי סיום הלימודים בכיתה יב אני
עדיין הייתי ביישן וקצת חסר עמוד שדרה וכשהתגייסתי לצבא עדיין
הרגשתי את ההרגשה הזו אבל ניסיתי להיפתח ולהכיר כמה שיותר
חברים ולהסיר את ההרגשה של הביישנות בצבא שירתתי כתומך
לחימה ככה שהייתי עושה חמשושים יוצא בעיקר בימי חמישי ומידי
פעם הייתי סוגר שבתות אז ככה שהייתי מתחבר כמה שאפשר וכמה שניתן לחברים והכרתי המון חברים במהלך השירות הצבאי שלי וכן
הייתי גם מדבר עם בנות וככה לאט לאט אני באמת נפתחתי והחשש של הביישנות נעלם לי לאט לאט אבל עדיין נשארו לי רסיסים מהדבר הזה כשהייתי בתקופת הצבא עם הזמן בצבא במהלך השנתיים ושמונה האלה למדתי המון דברים איך למשל לא
להיות פרייאר,איך למשל כן להגיד מה אני חושב ואיך לדעת להגיב
מתי שצריך להגיב בעיקר להסיר את החששות האלה ובאמת זה נעלם לי אבל אחרי שהשתחררתי יחסית אחרי שהייתי שנה בערך
באזרחות אני יכול להגיד שאני כבר לא ביישן בכלל מדבר המון בעיקר שומר קשר עם חברים תמיד גם מרגיש שאני יכול לדבר חופשי מתי שרק אני רוצה אז יצא ככה שהתחלתי לדבר עם מישהי
ששירתתי איתה במהלך התקופה של הצבא וכבר השתחררנו אז
יצא ככה שראיתי שהיא התחילה מילואים ואז אני כמה ימים היו לי
גם מילואים אז יצא ככה שדיברנו וזה שאלתי אותה שאלות בנוגע
לזה וגם ככה היה לי את המספר פלאפון שלה תמיד אצלי שמור
באנשי קשר ככה שעשיתי בסוף מילואים וחבר מהשירות שלי עושה
איתי גם מילואים אז יצא ככה שהיא הייתה גרה באיזור ששירתנו בו במילואים אז הוא שאל עם יש לי את המספר שלה ויצא שהוא דיבר
איתה ולבסוף אחרי כמה שעות היא שלחה לי הודעה ואז כן דיברנו
וככה עד כה אנחנו בקשר לא 24/7 אבל מדברים מדי פעם אז כן
בסופו של דבר לא הצעתי לך לצאת לדייט אבל כן רמזתי לה שחייבים להיפגש מתישהו ואז היא אמרה ברור שחייב עכשיו אני לא
איך לרמוז לה בלי להגיד לך למשל בואי נצא לרמוז לה בעדינות בואי נפגש או נצא סתם אחרי תקופה של 3 שנים וקצת אני מאמין
שהיא מאוד תשמח לפחות אני
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות