האם אי פעם אני אוהב את המראה שלי ואקבל את עצמי?

שלום.בכיתה י ואני בת 15.

מתמיד המשקל תמיד הפריע לי.תמיד אני מרגישה הכי שמנה בעולם..והכי מכוערת בעולם.
אני יודעת שאני בסך הכל בת 15 ושיש לי עוד סיכוי להרזות...אבל המחשבה שתמיד עוברת לי בראש היא "ואם כל החיים אני יהיה שמנה?האם אי פעם אני יאהב את המראה שלי ויקבל את עצמי?"

אני סובלת מדיכאון.הלכתי לרופא עם אמא והוא הביא לי כדורים של ציפרלקס. הכדורים עזרו לי חלקית אבל יש מחשבות שלא עוזבות אותי.
אני כל הזמן חושבת על המוות. אני חושבת שיהיה לי יותר טוב בחיים הבאים ושאני לא יצטרך לסבול יותר..שהמוות יהיה הקלה עצומה בשבילי..אני יודעת שהמחשבות האלו חולניות ומטורפות אבל המוות לא עוזב אותי...אני סובלת ממשקל גבוהה אבל האם באמת הידרדרתי עד כדי כך שבא לי למות? האם זה נורמאלי? והאם הכדורים לא אמורים לגרום לי לשכוח מהרצון למות? כל הזמן אני חושבת על לחתוך את עצמי..את הרגליים והידיים שלי...אני לא עושה את זה אבל חושבת...

כל הזמן אמא אומרת לי "איזה יפה תהיי כשתהיי רזה.דוגמנית! רזה וגבוהה!" וגם אח שלי...ואחותי גם.
נכון...זה מחמאה שהם אומרים לי שאני יהיה יפה..אבל..מה לגביי עכשיו? עכשיו אני לא יפה?השומן הרס לי גם את היופי? אי אפשר להיות שמנה יפה? אי אפשר להיות שמנה ושאנשים עדיין יתעלפו מיופי הפנים של הבחורה? אם אני לא רזה..אז לפחות שיחשבו שאני יפה..לא? נכון. מה שחשוב הוא מה שאני מרגישה על עצמי..אבל עדיין זה חשוב לי מה אחרים רואים וחושבים..ושאנשים מסתכלים עליי במבט של "תראו את השמנה הזאתי. איך יש לה אומץ לצאת מהבית כשהיא ניראת ככה?"


נמאס לי. פשוט נמאס לי מהמראה גוף שלי...אני כל כך סובלת בגלל הגוף הזה. אני רוצה להיות רזה ולא להתבייש מהגוף שלי. ללכת לים או אפילו סתם לחנות עם מכנס יותר קצר. שאפילו בקיץ אני הולכת עם מכנסיים ארוכים וחולצות עם שרוול.כל פעם שאני רואה בחורה רזה ויפה אני מפתחת שנאה כל כך חזקה כלפיה אפילו שאני יודעת שהיא לא עשתה לי כלום..ואני מבינה שזה מקנאה..אני כן רוצה לקבל בנות רזות ושאני יוכל להסתכל עליהן בלי לשנוא אותן מבלי להכיר אותן אפילו.

תמיד אני חושבת לעצמי "האם יהיה לי חבר מתישהו? האם באמת יבוא גבר שיאהב אותי כמו שאני ולא יסתכל על הגוף שלי?" כי באמת...אם אני ידבר על האישיות שלי (אני לא מנסה להשוויץ. בכלל לא) אני חכמה...ויש לי תכונות שאני מאמינה שגבר יאהב.אבל האם באמת קיים גבר שלא מסתכל על הגוף של הבחורה?אני יודעת שאני בסך הכל בת 15 ושזוגיות זה לא אמור לעניין אותי כרגע...אבל זה עדיין אכפת לי בעיקר מה בנים חושבים עליי...נגיד לפני כמה ימים מישהו עבר לידי וזרק לי "את סקסית" שכן...זה היה סוג של הטרדה... חח אני לא מחפשת שבנים יהיו כאלה ויזרקו לי מילים "מחמיאות" אבל עדיין אני רוצה שכן יסתכלו עליי יותר...בנים...אני רוצה שתענו לי על שאלה. האם אתם מוכנים לצאת עם בחורה שיש לה אישיות מדהימה אבל גוף לא יפה? הגוף לא יפריע לכם? כי אם יש סיכוי שאני אשאר כמו שאני...האם אתם תוכלו לקבל את זה?

אני פוחדת מהמחשבה שהמשקל יפריע לי כל החיים.ראיתי הרבה שמנות שמרוצות מעצמן אבל אני תמיד חושבת 'בטח זה סתם אושר מזויף. למה שבחורה תהיה מרוצה מעצמה כשהיא ניראת ככה?'....

מה אתם חושבים? האם אתם חושבים שיש סיכוי שאני יאהב את עצמי גם אם אני לא יצליח בדיאטה?