שלום לכם,
אני עם חבר שלי 5 חודשים יחד.
בתקופת התיכון לא היו לי הרבה חברים, וגם לו לא היו הרבה.
הוא אמר לי בתחילת הקשר שהוא לא נפגש הרבה עם חברים, בעיקר בגלל הקורונה. זה גם לא מפריע לו יותר מידי.
היה לי קצת מוזר, אבל קיבלתי את זה וזה לא הפריע ממש.
לחבר שלי יש אנשים שהוא מגדיר אותם כחברים- הם מסתמסים בוואצפ, לעיתים רחוקות נפגשים, אבל תכלס אין לו חברים קרובים.
לעומת זאת, בשנה האחרונה רכשתי הרבה חברים והצטרפתי לחבורה שיוצאים בה הרבה, נפגשים, מבלים. כמובן שחבר שלי הצטרף ומשתלב טוב. יצאתי איתו עם החברים שלי המון פעמים.
חברים שלי כל הזמן שואלים מה איתו, מתי הוא בא, מתי רואים אותו?
מאוד אוהבים אותו.
לאחרונה התבאסתי מכך שאני שמה לב שאף אחד מהחברים שלו לא רוצה לראות אותי, לא מבקש לראות אותי, והסיבה לכך היא שבקושי איתו הם מתראים, הוא לא קרוב אליהם בכלל.
ראיתי רק פעם אחת בכל 5 החודשים האלה כמה מהחברים הרחוקים שלו, וזהו.
מבאס אותי שאין התעניינות מהחברים שלו בי לעומת החברים שלי שמתעניינים בו בלי הפסקה ואוהבים אותו.
זה קצת מוריד לי ממנו במובן מסוים.
וזה לא שהוא לא חברותי- הוא כן. זה לא שהוא ממש ביישן- הוא לא. זה לא שאין לו בכלל חברים- יש לו, אבל לא קרובים.
לגיטימי שזה יפריע לי?
אני חושבת על זה רק בימים האחרונים.
תודה לעונים !! :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות