לפני חודש טסתי לטיול הגדול במרכז אמריקה עם חברה שאני מכירה בסך הכל כמה חודשים לפני הטיסה, הכרנו בתקופת הקורונה והיא הייתה חיילת ככה שהיינו נפגשות לעיתים רחוקות וההיכרות ביננו לא הייתה עמוקה בכלל.
שבוע לפני הטיסה נסענו לאילת ביחד גם על מנת להעמיק את הקשר וכבר אז ראיתי שאנחנו שונות מאוד ואולי אני עושה טעות שאנחנו טסות ביחד.
מלכתחילה מטרת הטיול שלי הייתה ״למצוא את עצמי״ לבד כי איפשהו איבדתי את עצמי קצת בארץ בשנתיים האחרונות ...
בן זוגי שכנע אותי שהיא בחורה מדהימה ושלפחות אתחיל איתה את הטיול.
עבר חודש שבו טיילנו יחד במדינה יפייפיה אבל במהלך הטיול היו לי המון מחשבות על זה שאני רוצה להתפצל ממנה ושאנחנו לא משדרות על אותו גל וחיכיתי להזדמנות ועכשיו התפצלנו למדינות שונות ואני מרגישה יותר טוב עם זה,
ועכשיו אני יכולה להתחיל את האתגר האמיתי של הטיול שלי.
העניין הוא שהיא ממשיכה להתקשר אלי ולדבר איתי בהודעות ולנסות להשיג אותי (גם כי אנחנו אמורות עוד כמה שבועות שוב להפגש ביעד הבא ביחד ולא בא לי לחבור אליה שוב) אבל פשוט אין לי את הדרייב והרצון להמשיך להיות איתה בקשר ולפגוש אותה ביעד חדש ...
היא קטנה ממני בגיל בכמה שנים והרגשתי את זה מאוד - מין ילדותיות כזאת שאני כבר לא נמצאת בה.
ופשוט לא היה לי חיבור איתה וכבר לא נעים לי כי אני מסננת ומתעלמת מההודעות/שיחות שלה.
אז חשבתי לומר לה את האמת פשוט, או לפחות חלק מהאמת באיזושהי צורה נעימה.
אבל מצד שני לא נעים לי לפגוע בה ולומר לה שאני לא מעוניינת שנשמור על קשר כי היא יכולה לקחת את זה קשה אז אולי לא כדאי לעשות את זה ופשוט להשאיר את המצב ככה בסינון ?
אשמח לעצות ... תודה :-)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות