שלום,
נעים להכיר, אני אלמוג בת 21 מדרום הארץ.
אני חיה וגדלה במשפחה של שמנים, כולם אצלנו "גדולים" עקב מחלה ובעייה תורשתית. אני שוקלת 95 ק"ג והגובה שלי 1.70.
לאן שאני לא הולכת, אני מושכת את תשומת הלב, המבטים והעיניים המפוחדות של כולם. כולם מסתכלים עלי כאילו אני איזה חפץ חשוד, כאילו בכל רגע אצא משליטה ואהרוס את העולם הזה.
ואני, אני לא מבינה למה. למה אני צריכה לקבל את תשומת הלב השלילית הזאת? מדוע המבטים המפוחדים? המאוימים? למה החברה שלנו לא יכולה לקבל את האדם כפי שהוא? למה אני צריכה לחזור הביתה בכל יום מהעבודה ולהיזכר במבטים המשפילים, הצחקוקים של הילדים הקטנים שככול הנראה לא ממש חונכו היטב.
אין לכם מושג מה עובר לי מה בראש, כמה זה פוגע בי.
לא פעם ולא פעמיים חשבתי לשים קץ לחיי, אני יודעת שלא אעשה זאת. אני יודעת. אני מספיק חזקה כדי לא לרדת לרמה הכ"כ שפלה הזאת.
אגב, אם עובר לכם בראש "מה עם צבא?", אז לא, לא גייסו אותי לצבא.
לפעמים מרגישה כ"כ אבודה...
כאילו כל דבר מוריד ממני את הביטחון ופוגע בדימוי העצמי.
אוף, כ"כ קשה לי בעולם הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025