ההורים שלו מהממים ומתייחסים אלי ומדברים איתי והכל.
אחיות שלו ממש מתעלמות ממני..בחג למשל כשהגענו אחת מהן אמרה רק לו שלום והשנייה התעלמה.
זה נורא חבל לי כי הגילאים שלנו מאוד קרובים וזה היה יכול להיות נחמד אם היינו חברות.
פעם אמרתי לו משהו על זה שלא אוהבים אותי והוא אמר שאני לא בסדר בגלל שיש לי אופי מופנם.
אבל עדיין להגיד שלום זה בסיסי ואני תמיד ממשיכה להגיד ובמקרה הממש טוב שואלים אותי מה נשמע.
יש לי גיסה שגדולה ממני ב4 שנים ואנחנו חברות ממש טובות (גם למשפחה שלה אני קרובה),זה כן אפשרי מבחינתי.
לא כיף לי ללכת לשם ואני באמת הולכת רק בשבילו ובשביל לכבד את ההורים שלו.
יכול להיות שלא באתי להן בטוב כי יש לנו אופי ואורח חיים מאוד שונה אבל זאת לא סיבה, אני לא שופטת אותן אז למה הן שופטות אותי?
אני עושה מאמץ למרות הכל כי בכל זאת נהיה משפחה אבל זה מעליב אותי כל פעם מחדש שאני מרגישה כמו אוויר שם.
מה לעשות? להמשיך להגיד שלום בתקווה שישתפר או להתעלם בחזרה?
להגיד לבן זוג אני לא יכולה כי מבחינתו כולם בסדר ואני לא, כבר היינו שם...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות