למה אף אחד לא מוכן לקבל את הפרישה שלי מהלימודים?

נמאס לי מבית ספר ונמאס לי מהלימודים לכן הגעתי להחלטה שאני מנסה לממש אותה כבר מכיתה י' שפשוט עדיף להזניח את הלימודים ולשים אותם בצד.
אז נכון הייתי תלמידה מצטיינת, היו לי מאיות בלי יותר מידי קשיים, הייתי התלמידה המצטיינת במתמטיקה ובפיזיקה, תמיד מורים אהבו אותי אבל היה חסר לי משהו בלב, שאף פעם לא הצלחתי למלא אותו.
הרגשתי שמיציתי את עצמי לגמרי ואין טעם יותר, כי במילא הגעתי למקסימום, עוד פעם מאה, שוב מאה, פשוט משעמם, ניסיתי לאתגר את עצמי אבל הרמתי ידיים מהר מאוד, פשוט הרגשתי שבא לי להדרדר קצת בלימודים.
אז פרשתי מכל התוכניות מתמטיקה, השקעתי פחות בלימודים, ואפשר לראות את זה לפי הממוצע השנה שצנח מ96 בי' ל83 בי"א.
והאמת הרגשתי טוב עם זה, אבל לא אחרו הטלפונים להגיע להורים וכל הזמן מורים שאלו מה קורה איתי.
איתי הכל טוב, זה מה שהייתי עונה, פשוט נשבר לי מהם...
בסוף כיתה י' ביקשתי לרדת במתמטיקה ל4 יחידות וכמובן שלא קיבלו את מבוקשי והכריחו אותי להשאר עוד קצת כי יש לי ממוצע ציונים יפה.
אז הגיע כיתה י"א והחלטתי שאני עושה הכל כדי לקבל נכשל במתמטיקה ופשוט לא הגעתי לשיעורים, זלזלתי, בסוף הזמינו אותי לשיחה עם ההורים והיועצת שאמרה שהיא מודאגת מהמצב שלי.
פתאום אמא שלי התחילה לפתוח את הפה כשהיא אף פעם לא העירה לי על כלום!!!
הייתי באה לאמא שלי ואומרת "קיבלתי 60 במתמטיקה" והיא הייתה אומרת לא נורא.
ובשיחה פתאום היא התחילה לומר שהיא גם מודאגת שהדרדרתי ואני גם לא עושה כלום בבית והיא התחילה ממש להביך אותי מול כולם.
זה היה הרגע הכי מביך בעולם, פשוט רציתי להעלם, הרגשתי שמשווים אותי למישהי בדיכאון או לפריקית אובדנית וזה פשוט היה נורא!
זה כל כך מעצבן אותי שאף אחד לא נותן לי זכות לעשות מה שאני רוצה, למה אני צריכה אישור מהסביבה כדי לעשות דברים? למה אני פשוט לא יכולה נורמלי לבקש לרדת ויורידו אותי?
לא מתחשק לי יותר להשקיע, למה הם חושבים שהם פרופסורים ואני בדיכאון או שטויות כאלה?
פשוט דיי, מיצינו אין לי כוח לזה יותר ברמות שאין בכלל כוח.
בסוף הורידו אותי ל4 אבל כל פעם שאני עוברת במסדרון אני מרגישה שהיועצת והמורה שלי למתמטיקה נועצות בי עיניים של רחמים או של "מה את עושה? מטומטמת"
זה ממש מביך אותי...
מה אני יכולה לעשות עכשיו עם המצב שלי? חושבים שאני בדיכאון אבל אני לא, חושבים שאני חווה משבר אבל אני לא.
מה אני אמורה לעשות? איך להוכיח להם שפשוט אין לי כוח??? וזו הסיבה היחידה??
תודה:)