תסביך גוף ואיבר המין שלי מונע ממני להשתחרר וליהנות ואני מיואשת כבר. מה לעשות?

אציין שיש לי חבר מדהים מכיל מתחשב וסובלני פשוט מושלם בשבילי.
בגלל פגיעה מינית שהייתה לי בעבר ומשקעים עד היום לקח לי הרבה זמן להפתח מולו מינית והכל קרה אצלי לאט, זמן רב שאני פינקתי אותו וירדתי לו, מפנקת מכל הלב ומשקיעה מאד בכל מה שקשור לסיפוק שלו, אבל בי כמעט ולא נגע, הוא מתפשט מולי אבל אני רק להתפשט חזייה ושורט מדי פעם ואם לגמרי אז בחושך.
לפני כמה שנים הייתי מאד מחוטבת ושרירית, כל העיניים היו עלי אבל תקופה ארוכה שלא התאמנתי וכמובן השמנתי, אח"כ הורדתי הכל מהר מדי ונהיו לי סמני מתיחה בטוסיק ועכשיו קצת עליתי בחזרה.
אני לא שמנה, יש לי קימורים אבל גם שומן. ואני מאד מתביישת בגוף שלי במיוחד שאני יודעת מה הייתי ומה אני יכולה להיות. באמת תקופה ארוכה שהחלטתי לא להתפשט עד שאגיע למה שהייתי מבחינת כושר אבל זה לא ככה עובד ולשנינו יש רצונות וחרמנים אבל אני תקועה אי שם מאחור... זה מתסכל אותי מאד כי חודשים ששנינו הולכים לישון הוא אחרי שגמר אבל אני כולי בוערת ולא יכולה לגמרו כי מפחדת ממה יגיד עלי...
חבר שלי נראה ממש טוב הוא לא שרירי אבל רזה ופנים משורטטות ויפות ולא משנה כמה מחמיא לי ומזכיר לי שוב ושוב שאני יפייפיה ונמשך אלי בטירוף אני לא מצליחה להאמין לו עד הסוף כי זוכרת מה הייתי.
לפני כמה ימים נתתי אור ירוק לגעת בי באיבר מין ואפילו הסכמתי שיחדור אלי, קנינו קונדומים אבל בזמן אמת כשהתפשטנו לא הייתי מסוגלת לעשות באור אבל הוא כל כך רצה ובסוף הדלקנו אור אבל התביישתי (האיבר שלי לא הכי סימטרי בעולם), לא הצלחתי להשתחרר והוא נכנס לסטרס בגללי ולא עמד לו מספיק, הבנתי מה הולך אבל עשיתי את עצמי לא שמה לב ואמרתי לו כדי לא לפגוע בו שאני לא מוכנה (מה שבאמת נכון) ופעם אחרת...
הוא מנסה בשבילי ואני ניסיתי להוכיח לו באותו לילה שאני בסדר וגם כדי לשמח אותו, אבל לא רק! אני משתגעת מחוסר סיפוק לא גמרתי לידו אפילו פעם אחת כי לא נתתי עד עכשיו... ובסוף גם זה לא הלך לי.
וזה עוד ממשיך, נגיד בקשתי ממנו שירד לי יום אחרי (פעם ראשונה) והיה עיף ואמר לי בבוקר, קיויתי שיזכור לבד אז לא הזכרתי לו וכשקצת התמזמנו ובסוף קם להתקלח בכיתי מעצב ונכנסתי לסרטים שבכלל לא בא לו עלי.
אחר כך אמרתי לו והוא כמו תמיד אמר לי שלא רצה ללחוץ עלי כשהוא יודע כמה קשה לי אבל חסר לי היוזמה ממנו...
אני יודעת שזה מבאס אותו, שאם אני אשתחרר מהמחשבות שנינו נהנה הרבה יותר אבל אני כל פעם נחסמת וזה מדכא אותי מאד.
קבעתי כבר תור לפסיכולוג דרך הקופה אבל זה עוד חודש כי אין פנוי
מישהו הזדהה עם התחושות שלי בעבר ויכול לתת לי עיצה? יש מה לעשות בינתיים כדי לעזור למצב חוץ מהטיפול שאלך?