שלום,
נכנסתי לעולם הגדול מהר מדי.
השתחררתי בספטמבר האחרון ישר אל מדיניות הקורונה ואיך לא- הכל אצלי התקדם במהירות.
אני עובדת בעמילות מכס בחברה גדולה, עבודה רצינית ותובענית שנותנת לי כאפה רצינית לפנים כל פעם שאני מסתכלת מסביבי.
אנשים יושבים בעבודה קשה שהם לא בהכרח אוהבים משעה 8:00 בבוקר עד 17:00 בערב. הם עובדים על המחשב גם כשהם בבית כי הכל בתחום הזה עובד על זמן.
אני מסתכלת על כל זה מהצד והדבר היחידי שרץ לי בראש זה ״זה לא שלי״. לצד זה שאני בן אדם מאוד פרפקציוניסט, תקתקן ועם רגליים על הקרקע שמבין שכרגע הוא ישאר בעבודה הזו לתקופה על מנת לפתח את הקורות חיים שלו, אני גם בן אדם רגשי שנמצא בקשר עמוק עם הנפש שלו ובלתי אפשרי לו לסבול מעשים של חוסר כנות. אתם מבינים, זה יטחן לי כל היום בראש.
מכאן מגיע איזה שהוא לחץ שלי ומצד הסביבה לעבור כבר לשלב הבא וגם כאן יש המון בלבול- ללמוד ביוטכנולוגיה? לעבור לגור בתל אביב? לטוס לחול?
מה קורה?
הראש שלי מבולגן, אני מרגישה שבתור משוחררת נכנסתי להחלטות גדולות מדי שאין לי בהכרח בסיס לגבש עליו דעה. לא חשבתי שבגיל 21 אני אצלול עמוק לסוגיית מסלול החיים הישראלי - צבא, לימודים, עבודה, חתונה, ילדים ופנסיה.
אני בן אדם רגשי שנע מתשוקות, המסלול חיים בנאלי לא בהכרח מתאים לי - לא ניסיתי.
כל החברים הטובים מתחילים ללמוד או יודעים פחות או יותר מה הם רוצים ואני מרגישה מאחור אך לא מוכנה להתפשר על משהו שאני לא סגורה עליו.
ומה אם ״נדפקתי״? לפעמים הייתי רוצה להיות אדם שחושב מחשבות בנאליות והיצירתיות לא מחרפנת לו את הראש, הוא קם בבוקר הולך לעבודה והכל סבבה לו. ולא אני שטוחנת כל היום ״תתקדמי, תמצאי את המקום שלך, נו, מה את אוהבת??״
ובקיצור. אני אבודה. אני אפילו לא יודעת איזו עצה אני צריכה כרגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025