אז ככה.. אני לא בדיוק יודעת איך להתנהל בחיים.
לא היו לי כ"כ 'מבוגרים אחראים' להתייעץ איתם לגבי החיים, זאת אומרת יש לי הורים שעלו מכפר והם במנטליות מאוד שונה מזו שנחוצה, כדי לחיות פה בכבוד בישראל.
כאדם אני יחסית די חרדתית ודעתי מאוד
מוסחת לחרדות, רגשות, איך נתפסת בעיני הסביבה ועוד.. מאז שזוכרת את עצמי. היום אני מבינה שהמדרון האמוצינאלי שואב ולא הכי מטיבי לי לעתיד.
מנגד לא ברור לי כיצד כן כדאי לי להתנהג ואיך לפעול. לצורך העיניין כשסיימתי שירות הלאומי הייתי ממש מופתעת לגלות, שאצטרך לשלם כל חודש כסף לביטוח לאומי.. לא היה לי מושג קלוש שדבר כזה קורה אחרי שמסיימים שירות. בין היתר הרבה דברים שמובנים מאליו לא מובנים לי ממש, כמו הצורך בקידום שרואה לפעמים שעולה בעמיתים לעבודה.. שאף פעם אגב, לא מרגישה מספיק טובה עבורו, למרות שתמיד משקיעה ונחשבת עובדת מצטיינת במקומות עבודה.. יש שיגדירו את זה כפריאריות אני מרגישה את זה נובע מאכפתיות ודאגה כלפי עמיתים מוסר גבוה ואולי גם מתוקף היותי טיפוס מרצה. לסיכום.. עד היום לא באמת ברור לי היכן נמצאת ולקראת מה הולכת.
אני כבר בת 28. מבינה לא מבינה. מכירה ברגש באופן מפוכח ומתחילה להבין שיש לי עתיד להתכונן אליו ולא באלי להיות מופתעת שוב.
אני אשמח לכל עצה פרקטית, שימושית, נבונה שיש לכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות