מה עושים כשאף אחד לא מאמין בך ואתה משקר ללא הפסקה?

היי אני בת 16 יש לי שאלה דחופה מאוד
אני ממשפחה דתית ממש, כמעט חרדית
ההורים שלי לא מרשים איחוד בין בנים לבנות, ושומרים נגיעה
אני ספורטאית באקרובטיקה כבר המון שנים, התחלתי בחוג מתנס דתי, עברתי לחוג תחרותי חילוני והסתרתי מההורים שיש שם בנים
המשכתי לשקר להם שאין בנים, והתקדמתי מאוד
כרגע אני בין ה4-5 בנות הכי טובות בארץ, והשאיפה שלי להיות הכי טובה בעולם!! אני לגמרי מסוגלת.
כל החיים עברתי ממאמנת למאמנת למאמן ואף אחד אף פעם לא האמין בי. אף אחד לא תמך בי, קראו לי ילדה בריונה (ביריון בבת כאילו), אמרו לי שאני לא מוכשרת, שלא יזיק לי לחטב את הרגליים, שיש טובות ממני, צחקו עלי... הגעתי לחוג התחרותי החילוני וביקשתי מהמאמנת להכניס אותי לקבוצה ברמה גבוהה. הגעתי יחסית גדולה בגיל, ובדרך כלל בגיל שהוא לא כזה קטן כבר מאמנים לא רוצים להשקיע בך כי הם חושבים שלא תגיע רחוק כבר... המאמנת שם לא ממש סבלה אותי מהרגע הראשון, וחשבה שאני גדולה מדי להיות בקבוצה טובה. אני נראית מאוד מאוד קטנה לגילי, חושבים היום שאני בת 13 ואני בת 16. אז באותו זמן החלטתי לשקר למאמנת ולהגיד שאני יותר קטנה ממה שאני כדי שהיא תכניס אותי לקבוצה טובה. עבר כבר שנתיים ומשהו ובינתיים התקדמתי עד שהגעתי להיות הכי טובה בארץ! יש לי אולי 4 מתחרות! ההורים לא יודעים שיש שם בנים ושאני לא שומרת נגיעה. לפני כמעט שנה הצטרפתי לחדר כושר, שם גם שיקרתי על הגיל למאמן, כי מי שהכירה לי את המקום מכירה את המקום שבו אני עושה אקרובטיקה והיא חושבת שאני יותר קטנה ממה שאני כי זה מה שסיפרתמ לכולם. זה לא חדר כושר רגיל, זה קרוספיט- ענף של כושר שיש בו תחרויות. המאמן שם ראה שאני ממש טובה ורשם אותי לתחרות לגילאי 14-15 כשאני בת 16, כי הוא לא ידע שאני בת 16. לתחרות יש שלבים ובשלב הראשון יצאתי מקום 1 בארץ, ומקום 20 בעולם!!! הביטחון שלי בעצמי כל כך ירוד, אני הרבה פעמים לא מצליחה תרגילים כי אני באמת באמת שלא יודעת אם אני טובה. כל כך הרבה אמרו לי שאני גרועה, ככה שלמה שסתם יגידו אם אין בזה אמת??? אולי בגלל זה לא סיפרתי גם שאני בת 16, כי היה לי נעים שסוףסוף מישהו מסתכל עלי וחושב שאני טובה. אני מאוד אוהבת את המאמן בקרוספיט, אם אתם לא יודעים מה זה תסתכלו באינטרנט איזה ענף זה... לפני כמה ימים הוא שלח לי הודעה אם יש לי תו ירוק כי רק אם יש אפשר להיכנס להתאמן בחדר כושר. הוא חשב שאני בת 15 ואי אפשר להתחסן בגיל 15. לכן שיקרתי לו ואמרתי לו שעשיתי בדיקת נוגדנים (בדיקה סרולוגית) וקיבלתי תו. האמת שפשוט התחסנתי. לא שיקרתי מרוע, סתם כי אני כל כך רגילה שלא סופרים אותי, שאני תמיד צריכה להילחם בשביל להתקבל לתחרויות ולהכל... המאמן עלה על זה שאני משקרת כי אנשים אחרים שאלו אם אפשר להיכנס עם בדיקה סרולוגית והוא אמר להם שכן במידה ומקבלים תו ירוק, והרופא שלהם לא אישר תו ירוק... אז איך לי יש? התסבכתי איך לענות לו והמצאתי שקר על שקר על שקר. הוא באמת בן אדם טוב והוא קרא לי לשיחה פנים מול פנים, ושם סיפרתי לו הכל- איך אני באמת בת 16, איך ההורים לא ירשו לי להתאמן במקום אם הם ידעו שיש שם בנים, למה שיקרתי לו שאני בת 15... (כי שיקרתי באקרובטיקה כדי שיתנו לי להתאמן, ואז זה התגלגל)
הוא דווקא קיבל את זה יחסית טוב אבל הוא אמר שאני לא נכנסת יותר להתאמן במקום אם אני לא מספרת להורים ומחתימה אותם על טופס הצהרת בריאות. וזה נראה לי שבגלל ששיקרתי לו הוא לא מאמין למילה שיוצאת לי מהפה, והוא רוצה הוכחה מההורים.
הוא הסכים לבוא לבית שלי לדבר עם ההורים ולעזור לי להסביר להם שאני מתאמנת עם בנים, לא שומרת נגיעה, מתחרה, ושיש לי שאיפות גדולות... אני אמרתי לו שאני אשמח שהוא יבוא (קבענו ליום חמישי הזה ב7 וחצי) אבל אני ממש לא רוצה לספר להורים שלי! כי זה ישבור להם את הלב! ואמא שלי תבכה מלא וגם אבא! וכולם יסתכלו עלי כמו כופרת!!! ומספיק צער יש להורים שלי עכשיו, אמא שלי בדיכאון לא ברור כבר שנה, עם הפרעות אכילה קשות (עלתה איזה 25 קילו בשנה), אחותי הגדולה מאובחנת עם בעיות נפשיות (היא כל שבוע הולכת לטיפול) ואני לא מסוגלת כבר לגרום לעוד מהומה בבית!!!
מה לעשות???? אני מרגישה נורא ששיקרתי, מצטערת מאוד
אבל רק רציתי להתאמן, תמיד! כל הכסף שלי הלך לממן אימונים, וויתרתי על כל הבילויים של בני נוער בגילי, וויתרתי על כל דבר אפשרי...
מה לעשות??? יש לי בעיה קשה מאוד של שקרים עכשיו, מרב הרגל לשקר אני משקרת על כל דבר, אפילו בלי למצמץ!
מה לעשות? לתת למאמן לבוא ולדבר ביחד איתי עם ההורים? זה גם לא יעזור, הם לא יקבלו את זה, הם רק יבכו ויזדעזעו, ואני מפחדת שלא יתנו לי להתאמן יותר! וזה הכי סביר שיקרה! אבל המאמן לא יתן לי להיכנס להתאמן יותר בלי שהם יודעים
מה לעשות???? איך אפשר לרכך לו את הלב שירשה לי? מה לעשות? אבודה לגמרי