אז ככה.
לפני חצי שנה אני והוא יצאנו במשך שבועיים (אם אפשר לקרוא לזה "לצאת"), ולא הלך בכלל כי הוא פשוט לא היה שם. היה יכול לא לדבר יום שלם ולא להגיב להודעות.
עם כמה שהוא היה מזעזע במה שזה לא היה בינינו איכשהו ממש התחברתי אליו משום מה.
ניתקתי ממנו קשר, ואז אחרי כמה זמן הוא שלח לי הודעה.
אחרי כמה זמן באתי אליו (חח טיפשה), העניינים התחממו, ואחרי זה הוא בכלל גרם לי להיות בעננים והתאהבתי בו עוד יותר...
עד עכשיו אני חושבת על כמה אני רוצה שהוא ירד לי שוב. אני רוצה להרגיש את הלשון שלו שם שוב :(
כל פעם שנפגשנו במקום עבודה הוא נישק אותי, זה היה ממש מוזר כי חשבתי שאנחנו רק יזיזים או משהו, אבל זרמתי. ותכלס אנחנו באמת היינו סוג של יזיזים, הוא פשוט לא עושה הפרדה בין המיטה לעבודה..
בינתיים מתי שהוא נישק אותי כל הזמן התאהבתי בו יותר, והוא כנראה סתם התייחס לזה כאילו זה כלום.
בזמן האחרון הוא סינן אותי והוא כבר לא מדבר איתי, אז הפסקתי לשלוח הודעות, ואני מרגישה הרבה יותר טוב שאני לא מדברת איתו, כי כל פעם שדיברתי איתו משום מה הרגשתי די חרא וחשבתי עליו הרבה. גם עכשיו אני חושבת עליו הרבה אבל ההרגשה הטורדנית הזאת שהוא לא מתייחס אליי כמו שאני אליו כבר נגמרה.
עכשיו אני פשוט ממש מתגעגעת אליו ואני כועסת על עצמי בגלל זה, כי למה כל כך אכפת לי ממישהו שלא אכפת לו ממני בכלל?
מתי הגעגועים אליו יפסקו?
אני רוצה שהוא ישלח הודעה רק כדי לראות שאכפת לו, אבל אני כנראה לא אגיב לו כי אני יודעת שאני פשוט אחזור לנקודת ההתחלה.
אני פשוט מחכה למשהו שכנראה לא יקרה וההרגשה הזאת כל כך מעצבנת. אתם מכירים את ההרגשה הזאת? שאתם רוצים שמישהו פשוט יראה שאכפת לו ממכם?
אני ממש מצטערת על החפירה, לא התכוונתי שזה יצא כל כך ארוך. מניחה שרציתי פשוט לפרוק הכל:(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות