האם להישאר במקום שלא מעריכים אותי בו?

אז היי, אני יעלי בת 17 בכיתה יב׳.
אני נמצאת בסערת רגשות ובדילמה וחשבתי למה לא להתייעץ פה..
אני בתנועת נוער כלשהי כבר מהיסודי ובמהלך השנים עברתי קורס מדריכים, הדרכתי וכו׳.
שנה שעברה קיבלתי תפקיד מיוחד בתור שביעיסטית וזה היה לרכז צוות הדרכה של שכבה ד׳. כלומר להיות על ההדרכה ועל המדריכים.
בדרך כלל מי שעושה את התפקיד הזה בשביעית, בשמינית הופך להיות רכז הדרכה כללי. כלומר רכז על כל הרכזי שכבות.
בתחילת השנה קיבלתי כאפה ולא קיבלתי להיות רכזת הדרכה כללית, למרות מה שהובטח לי בגלל חוסר בשמיניסטים (למרות שיש שמיניסטית אחת שהיא לא רכזת כלל) קיבלתי במקום זה לרכז שוב שכבה אבל הפעם של ז ושכבה ח׳ (שכבות שאת הרמת גיל שלהן לא הדרכתי בחיים) . כל הרכזות שכבות מרכזות 2 שכבות. קיבלתי צוות מאוד מורכב מבחינת האנשים שלו, שאני פחות חברה שלהם.
הקורונה הייתה כאן וחגגה לכן העברנו את רוב הפעולות בזום (כמה שהיה אפשר) בתקופה הזאת מישהי מצוות ח׳ לא כל כך דיברה איתי וגם די התנהגה אליי דוחה. לא אשקר, נעלבתי אבל הבלגתי ולא היה לי אכפת.
לאחרונה חזרנו לשגרת פעילות, המדריכה הזאת מצוות ח׳ עושה לי את המוות ואני לא מגזימה!! להיות מדריך ח׳ זה התפקיד הכי נחשק שיש והיא פשוט מבריזה מפעולות, לא מדברת איתי (אפילו לא עונה להודעת מה קורה?). לאחרונה היחסים ממש עלו על שרטון, היום היה טיול לחניכים כמו כל שנה בחופשת פסח.
לכל טיול בונים תיק טיול שכולל את כל הפעולות שמעבירים ולו״ז. חילקתי את הפעולות שווה בשווה כך שכל מדריכה בונה פעולה אחת. אבל היא פשוט לא קראה את ההודעות שלי, לא ענתה לי ולבסוף נאלצתי לכתוב בעצמי פעולה וגם להגיש מאוחר את התיק טיול. בעקבות החוסר יחס שלה החלטתי שאנהג באותה מידה, אני הורדתי פרופיל ואני פחות מדברת איתה. אתמול היינו בתדריך לקראת הטיול כשזה הסתיים שכחתי משהו באיזה חדר ואז נכנסתי ושמעתי אותה מדברת עליי מילים ״יפות מאוד״ עם עוד כמה אנשים וכל זה בפנים שלי. נעלבתי מאוד!! אני בן אדם רגיש.
הרגשתי שלא מגיע לה שאשלח לה את התיק טיול עם הפעולות שמדריכות אחרות בנו כשהיא לא עשתה כלום ושלא מגיע לה שאשקיע עבורה במושמושים (יש לציין שאני מפרגנת ונותנת מאהבה גדולה).
כשהסתיים הטיול עזרתי להכניס כל מיני דברים למבנה ואז הרכזת שמעליי (רכזת מבוגרת בת 20+) ואותה אחת מצוות ח׳ נכנסו לחדר הרכזת ודיברו. בטעות נכנסתי לחדר הסמוך לחדר הרכזת ושמעתי את אותה אחת מצוות ח׳ מדברת עליי דברים לא יפים ושקריים!
קמתי והלכתי, לא רציתי עוד לשמוע את זה.
אחרי כמה דקות הרכזת הבוגרת שלי מתקשרת אליי אחרי שהלכתי כמה מטרים ברגל ואומרת לי שהיא תחזיר אותי הביתה ברכב. הסכמתי כמובן!
2 דקות לפני שהגעתי הביתה היא החליטה להטיל עליי פצצה והודיעה לי שאני לא ממשיכה לרכז את שכבה ח׳ ושזה עובר אליה, גם אני לא התנהגתי בסדר וגם לא זאת מצוות ח׳. אמרתי לה טוב ויצאתי מהאוטו כי הגעתי הביתה. ופשוט ים של דמעות היו, בכיתי בסביבות ה3 שעות, במקלחת, אחרי המקלחת וכו׳.
החלטתי שאני לא רוצה להמשיך אז יצאתי מכל הקבוצות של התנועת נוער (ויש מלא).
ההחלטה של הרכזת הבוגרת להעיף אותי מאוד משפילה וזה מאוד פוגע בי בקטע האישי. אני בכלל הייתי אמורה להיות רכזת הדרכה כללית ואז נתנו לי את שכבות זח׳ ועכשיו גם משאירים אותי עם שכבה אחת כשכל הרכזות ירכזו 2 שכבות ורק אני אחת כאילו כמה עוד אפשר לדרוך ולרמוס אותי ואת הכבוד שלי. משפיל מאוד.
לדעתכם, אני צריכה להישאר רק לעוד 2-3 חודשים שנשארו ולהיות רכזת של שכבה אחת או לעזוב ולסיים את הפרק בתנועה עכשיו?
*יש לציין יש רק מדריכה אחת בצוות ח׳, וכי עצם המחשבה להעיף אותי ולא את אותה אחת מעליבה.
תודה מראש.