אני מרגישה משותקת ולא יודעת מה לעשות

אני בטוחה שיהיו כאלה שיגידו לי ללכת לפסיכיאטר ושאני צריכה כדורים או שאני סתם ממציאה אבל אני כותבת את זה בשביל לפרוק ומי שלא רוצה להביא לי עצה מועילה עדיף שלא יכתוב כלום..
לפני שאבא שלי נפטר קרו לי דברים מוזרים שקשה לי להסביר, אני גם מפחדת לכתוב את זה.
אני מרגישה שברגע שאני אכתוב את זה או יגיד את זה בקול רם זה ימשיך לרדוף אותי.
אחרי שהוא נפטר בשבעה שלו קרתה לי פעילות על טבעית וזה המשיך משם עד עכשיו.
אני מניחה עט על השולחן, יוצאת מהחדר לשתי דקות וכשאני חוזרת או שהעט נעלם או שהוא במקום אחר.
אני יודעת שזה נשמע פסיכי והזוי אבל אני חיה את זה, סיפרתי את זה לאמא שלי והיא לא מצליחה להבין, היא אומרת לי שאני צריכה להפסיק להיות פארנואידית ולהתחיל לצאת יותר עם חברים.
אני מרגישה ריקנות, אף אחד לא מאמין לי שזה קורה.
אפילו היתה לי הוכחה מצולמת, המברשת שיניים שלי בוקר אחד לא היתה במקום שלה, חיפשתי בכל האיזור ולא מצאתי, ממש מיהרתי לצאת החוצה אז דילגתי על החלק של הצחצוח.
בלילה שוב כשרציתי לצחצח שיניים התחלתי לחפש אותה ומצאתי אותה במקלחת של אמא שלי.
שאלתי אותה למה היא לקחה לי את המברשת שיניים והיא אמרה לי שהיא לא לקחה, שאלתי את אח שלי והוא אמר לי שגם הוא לא לקח.
במזל התקנתי מצלמות בבית (כי קרו לי דברים כאלה בעבר) ועברתי על כל היום, ואף אחד לא לקח את המברשת שיניים שלי מהאמבטיה.
והראתי לאמא שלי והיא אמרה שאין לה הסבר לזה, יש דברים שאנחנו לא נבין.
סוף סוף היתה לי הוכחה מצולמת שאני לא משוגעת אבל זה היה בטלפון הישן שלי וזה נמחק ועכשיו אין לי כלום.
וזה משגע אותי, קרה לי מקרה דומה אתמול ואני מרגישה חרא, אני מרגישה שמתעללים בי נפשית.
איך אפשר לחיות בצורה נורמאלית כשקורים לך דברים לא נורמאלים?!
כמה עוד אפשר להסתיר ולהכחיש את זה?! איך אפשר לצאת עם חברים וליהנות כשאת יודעת שמשהו לא בסדר קורה לך?
יש המון קשיים בחיים, אבל לפחות הקשיים הם נורמאליים.
כשאבא שלי נפטר, זה היה מאוד קשה אבל זה חלק מהחיים כלומר זה משהו שקורה ויקרה לכולם מתי שהוא וצריך להתמודד עם זה.
אבל זה? איך אפשר בכלל להתמודד עם זה?! אני בכלל לא מבינה מה קורה לי ולמה זה קורה דווקא לי ושה משגע אותי!
והעובדה שאף אחד לא מאמין לך גורם לך להרגיש עוד יותר לבד.
משהו נעלם לי אתמול, משהו חשוב שאני בטוחה שלא הזזתי ולא זרקתי לפח כי אם הייתי זורקת אותו לפח הייתי זוכרת במאה אחוז.
זה גם לא משהו קטן.
אני מפחדת לדבר על זה, אני מתחילה להריץ סרטים בראש ואז יש לי חרדות שאולי רוחות רפואיים רודפות אחריי והם רוצות להרוג אותי .
ואז קשה לי לישון בלילה ולתפקד
אני לא יודעת למה זה קורה דווקא לי, הלוואי והייתי יודעת