לילה שלישי ברצף שאני עייף אבל לא נרדם,
חושב על הטסטרים ברשות ברישוי שבוחרים להשפיל אותי, אולי בנגיעה בהגה או בלחיצה על הבלם.
אתה נוסע לאט! תעקוף אותו! למה אתה מחכה?!
ואני בתוכי רק מתפלל לרגע שאסע בלי מלווה.
נמאס לי כבר, בא לי לשכוח מזה! למעשה בא לי כבר רשיון, לסיים עם זה.
לנהוג על כביש החוף עם שירי Pאנק ישנים
להעביר את הזמן בין רכבי הילוכים ידניים.
אבל אני סיימתי לנהוג, נשברתי! די! חייב להתגבר, להמשיך ולזרוק את זה מעליי!
אני!? אותו אחד שלומד מכונאות רכב וחולם מגיל צעיר לנהוג, צריך לבקש טרמפ מהחברה כל פעם שאני עוזב את הרחוב.
זה מביך, התחלנו ללמוד באותו הזמן, היא כבר שנה נוהגת כאוות נפשה ואני עוד תקוע בשיעורי נהיגה עם מורה קמצן.
אתם בטח חושבים לעצמכם שאחרי חמישה טסטים כושלים אני אגיע לשישי בלי לחץ, אבל למעשה אין שינוי גדול, זה לא שאין לחץ.
הלחץ הפך לחרדה, ההתרגשות הפכה לשנאה, והתקווה שאעבור הפכה לציפייה: כיצד הטסטר הבא יבחר לרמוס את כבודך, אולי בברקס, אולי יזרוק מילה, אולי ישאיר אותך במתח מורט עצבים עד קבלת ההודעה... נכשלת! אתה אפס, אתה לא יכול לנהוג עד הטסט הבא.
אתה מגיע הביתה ונקרע, מתפרק על הכרית, ונשבע: לא אנהג יותר בחיים! למה מי זה הטסטר הבן *ונה?! שיקבע אם אני נוסע טוב או רע?!
בסדר יש תחבורה ציבורית זה לא כזה נורא...
הוצאתי מעל 2500 שקל רק על הטסטים עצמם, וזה עוד בלי התשלום למורה הנהיגה הקמצן
אבל מה זה משנה כשצריך גנב מורידים אותו מהעץ, זה תשלום חד פעמי, מה אתה כועס??
אבל אלה שעות שאני טוחן בעבודה, רק כדי להגיע חודש בחודשו ולעבור את אותה השפלה.
אז נמאס לי כבר, אז מה אם לכל החברים יש רשיון? אל תשווה, אתם אנשים שונים.
שונים בהחלט! להם יש רשיון והם נוהגים,
ושיקפצו לי כולם אני לא עושה עוד טסטים ולא אנסה לנהוג עוד בחיים
רגע... יש לי דה ז׳ה וו, אה כי אמרתי את זה כל פעם אחרי שלושת הטסטים האחרונים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות