מישהו שהכרתי פשוט הפסיק לדבר איתי בלי סיבה

זה סיפור די ארוך אני אנסה לקצר כמה שיותר.
טוב אז ככה, לפני שבועיים בערך בשבועות נסענו כל המשפחה לבריכה, והמאבטח שם הסתכל עלי הרבה ועבר לידי כמה פעמים.. ניסה למשוך את תשומת ליבי.
הוא לא ניגש ודיבר איתי למרות שהיו לו הזדמנויות.
אחרי כמה שעות החלטנו ללכת ואני כבר הייתי לבושה ומאורגנת אז התקדמתי לחניה.. ואז הוא התחיל לדבר איתי, שאל אותי בת כמה אני ומאיפה.. ודיברנו שיחה ממש קצרה כי אבא שלי בדיוק הגיע ולא רציתי שיראה אותנו ביחד, בלי להגיד לו ביי אפילו הלכתי לאבא שלי.
הגענו הביתה ונזכרתי ששכחתי את המטען בבריכה, אז חזרתי לשם, המאבטח הכניס אותי והלכתי לחפש את המטען במקום שישבנו, מצאתי והתקדמתי לכיוון היציאה, וראיתי שגם הוא מתקדם לעברי. הוא שאל אותי אם מצאתי וסתם דיבר איתי שוב, ואז שאל אותי אם אני מתכוונת לבוא לבריכה הזאת עוד הרבה ועניתי לו שלא כי אני לא גרה באזור.
אז הוא אמר לי לרשום את המספר טלפון שלו, רשמתי ונתתי לו גם את שלי.
ישר כשיצאתי הוא שלח לי הודעה, דיברנו ככה יומיים ואז החלטנו להיפגש, אני נסעתי אליו ונאלצתי לישון אצלו כי שוב אני לא מהאזור ולא היה לי איך לחזור, אני יודעת שזאת הייתה טעות לישון אצלו אחרי יומיים שאנחנו מכירים אז אל תנסו להטיף לי מוסר כי באמת, אני יודעת. לא עשינו כלום מעבר לנשיקה. הוא ניסה לנשק אותי הרבה אבל נתתי לו רק בלילה.
בבוקר הוא הלך לעבוד ואני נשארתי אצלו, ואז חבר שלו בא לאסוף אותי לעבודה שלו.
באמת אלה היו היומיים הכי טובים שלי, זה היה נראה כזה אמיתי, ואני לא כזאת תמימה אני שמה לב אם זה סטוץ בשבילו, אבל זה לא היה ככה. הוא היה כזה מתחשב ודואג, וזה הרגיש לי מאוד אמיתי. לפני שעליתי לאוטובוס חזרה הוא דיבר איתי על מתי נפגשים שוב, וזה עוד יותר גרם לי לחשוב שזה לא סטוץ.
הוא בפנימייה אז יכולנו להפגש רק אחרי שבועיים..
ביומיים הראשונים אחרי שנסעתי דיברנו והכל היה בסדר, ואז התחלנו להתרחק.
הוא כבר לא שלח הודעות, אז אמרתי לו שהוא מתחיל להעלם והיו לו תירוצים, הוא אמר שאין לו זמן לנשום ויש לו מלא דברים לעשות, אבל בולשיט. לשלוח הודעה לוקח בדיוק שניה. לא אכלתי את זה, בכל מקרה הוא התקרב בחזרה ליום ואז שוב התרחק, ופה כבר הבנתי את הרמז. לא שלחתי לו הודעה ולא דיברנו כבר יותר משבוע. כאילו לא היה כלום, פשוט נמחק.
כשעוד כן דיברנו הוא אמר לי שהוא סוגר שבת בפנימייה ובראשון (היום) יש לו מסיבת סיום אז נוכל להפגש רק בשלישי הזה.. הוא הזמין אותי למסיבת סיום ואני כמובן לא אגיע כי אין לי איך, וגם התרחקנו.
וזה כל הסיפור בערך, הוא בן 18 ואני 15 אבל הוא אמר לי מראש שהגיל לא מפריע לו, והוא ידע על הגיל כשעוד דיברנו בפעם הראשונה אז אם זו הסיבה שהוא התרחק הוא לא היה מבקש את המספר מלכתחילה.
אני נורא מבולבלת, האקס שלי שעכשיו ידיד טוב שלי אמר לי לשחרר, אמר לי שהוא לקח אותי רק בתור סטוץ ושגם הוא נחמד לכל סטוץ שלו.
הוא אמר לי שככה כל הגברים, ואני מאמינה לו ומקשיבה לו אבל זה לא הגיוני כי זה באמת נראה לי כל כך אמיתי, אף אחד לא יכול להבין אותי באמת כי רק אני הייתי שם.
ואני כל כך רוצה לשלוח לו הודעה, להגיד לו משהו על זה. או סתם לדבר איתו, להפגש איתו שוב וגם לדבר איתו על זה, שיחליט מה הוא רוצה...
אבל אני לא יודעת מה לעשות, שמעתי המון חוות דעת על הסיפור הזה ואני רוצה עוד חוות דעת שלכם.
אשמח לשמוע כל דבר, עצות איך להתנהג ואם כדאי לשלוח לו הודעה, אם כן מה לרשום.. כל דבר.