אני לא באמת מאמינה שלכתוב שאלה פה תעזור לי, אבל שווה לנסות.
אני לא מצליחה לצאת מהדיכאון המתמשך שלי.
כל יום מחדש, כל דבר קטן מפיל אותי ואני שוקעת בדיכאון.
ואפילו אם יש את מספר הפעמים האלה, שאני מרגישה טוב, ואני שמחה, ההרגשה האת עוברת במהירות, כאילו לא הייתה .
אני סובלת מהפרעות אכילה, זו הבעיה המרכזית לפי דעתי. המצב מתסכל אותי, נותן לי הרגשה שאני צריכה להימחק מהעולם, לא להיות קיימת.
זה דופק לי את החיים, את מצב הרוח, את חיי החברה גם, ואת הקשר עם החבר המדהים שלי, שבו אני פוגעת בכל פעם שאני מקבלת 'אטרף' . הוא מבין, תומך ויודע על הכל, ובכל זאת, אני חייבת להרוס.
אני מרגישה שאין טעם לכלום, אני פשוט רוצה את השקט שלי רוב הזמן, וביחד עם כל זה אני מרגישה לבד. התרחקתי מחברות שלי, עכשיו חופש, החבר רחוק ממני.
אני לא נעימה לסביבה, למשפחה שלי.. אני עונה במרירות ומחכה לרגע שבו יעזבו אותי בשקט.
נמאסו עליי ההקאות, ההרעבות, ההתעסקות באוכל ובמשקל רוב היום. איך אפשר לתקן את המצב? נמאס לי מהכל. ואני לא מצליחה לשנות את זה. לא משנה כמה אני מנסה ומשתדלת.
עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות