טקסים והימנעות מהעברת חיידקים. לגשת לייעוץ?

שלום,
אשמח ואודה אם לעזרתכם ולזמנכם.
אני בת 20, חיילת בתפקיד שהוא תשוקתי.
לאחרונה התחלתי להבחין בהרגליי שלי שאיתי במשך מספר שנים. אני מבחינה שאינם רגילים כלל, מודעת לכך, ואשמח לשמוע את דעת הקהל הרחב.

זה מתחיל בכך שאיני עולה עם בגדי 'חוץ' למיטה או לכיסא השולחן בחדרי. אני מתיישבת על המיטה רק עם בגדי בית נקיים או הפיג'מה, ולעולם לא עם מכנסיים שהייתי איתם בחוץ וישבתי איתם במקום אחר שאינו ביתי.
כאשר חוזרת מהיחידה, בזמן שמחכה שיתחממו המים למקלחת, לא יושבת על הספה עם המדים שאיתם ישבתי באוטובוס וברחבי הבסיס. יושבת על הרצפה, ואם על הכיסא אז מרימה את התחתית המרופדת לאחור.

כשיוצאת מהמקלחת, לא לוקחת איתי את המדים המקופלים שהורדתי, מכיוון שאחרי הרחצה מורחת את קרם הלחות שלי על הפנים ועל הגוף, ולא אגע בעורי לאחר שנגעתי במכנס שישבתי איתו במקומות שונים ברחבי הארץ.
רק לאחר ההתארגנות חוזרת לקחת את המדים.

אם לקחתי איתי את המחשב הנייד האישי או ציוד הלמידה שלי, קודם מחטאה את השולחן במשרד, שוטפת את הידיים ואז נוגעת בציוד ומניחה אותו על השולחן.

לטיול עם הכלב יוצאת בערב עם פיג'מה לעיתים. במידה וכן - לא אלבש מעל מעיל, שלבשתי מתחתיו לפני בגדי חוץ והייתי איתו בתחבורה ציבורית.
ביום יום, ברגע שמגיעה הביתה, לאחר שטיפת ידיים דואגת לחיטוי הנייד באלכוהול 70%, ולא אעלה איתו למיטה אם לא.
בטירונות מעולם לא תליתי את המגבת עם שאר המגבות במתלה, אלא בקולב ייעודי מעל מיטתי, מופרד.

יש דוגמאות נוספות שלא עולות בראשי כעת, אך המצב קיים ואני יודעת שבמבט מהצד ההתנהלות וכנראה שגם המחשבה - אינה תקינה.
הטקסים האלו לא פוגעים בתפקוד היום יומי, אבל הם תמיד שם, באופן אוטומטי וטבעי.
במסגרת תפקידי כסגל רפואי נחשפת למקרים רבים,. בין היתר במסגרת תפקידי והמקצוע נמצאת תמיד במגע עם הפרשות גוף, מטפלת במטופלים., אין לי סלידה מדם. ואיני נגעלת. אך שם חוץ משמירה על הגיינה רגילה מסיבות רפואיות ומקצועיות לא נתקלתי במחשבות שציינתי למעלה.

בנוסף, הקורונה לא החריפה את תדירות/ חומרת הטקסים.

האם לפנות לייעוץ מקצועי? האם גם אתם נתקלתם בעבר במחשבות אלו, או שזוהי הפעם הראשונה בהן נתקלתם?
מה ידוע לכם על תופעה זו?

תודה רבה על זמנכם