אני לא יודע מה לעשות כבר, אני בי והוא גיי. האם להמשיך את הקשר?

היי קוראים לי טום אני בן 17 ויש לי בן זוג בן 15 כבר חצי שנה+ שאנחנו ביחד.
אני אחסוך מכם את השפיטה של הגיל והחוקיות, אנחנו שומרים על זה ושימו את זה בצד כי זה לא הנושא.

אני בי, בן זוג שלי גיי.
לאחרונה אני לא יודע מה לעשות, אם להמשיך או לא להמשיך.. אני לא יודע אם אני הורס לו או עוזר לו, ואני לא יודע אם אני אוהב את האישיות שהוא מייצר לעצמו .
ואני אסביר ,
שהכרתי אותו היינו מאוד דומים בדברים ובהתנהגות, הוא היה שומע איתי שירים שאני אוהב אני הייתי שומע איתו שירים שהוא אוהב וזה היה מאוד הדדי.
לבן זוג שלי לא היו חברים אז, הוא היה נמצא די לבד במקום שבכלל לא מתאים לו, והסיבה היא שהוא לא מתחבר לסוג אנשים "סטרייטים" עם התנהגות רגילה.
עם הזמן ועם הזוגיות הוא התחיל למצוא חברים שהוא מתחבר לאופי שלהם שהם בקיצור חברים "גייז" ומאז שהוא התחבר אליהם דברים השתנו.
הוא התחיל להיות יותר נשי (הוא תמיד היה אבל בעדינות) הוא התחיל יותר לדבר עם תנועות ידיים להיות כזה "באד בי'ץ" להיות מן יאחתי כזה (לא שיש לי בעיה עם גייז יאחתי פשוט בזוגיות ממש קשה לי עם זה) אני מבין שהוא נפתח יותר ובמיוחד שיש לו חברים כאלו, אבל הוא משתנה לי בידיים. ושלא תבינו לא נכון.. אני תמיד ידעתי שהוא השתנה בלי קשר כי בכל זאת גיל 15 זה גיל שעדיין משתנים בו בהרבה מהמובנים. אבל לא ציפיתי שאני אקבל משהו כזה חיצוני, אני לא רואה את עצמי בזוגיות עם גיי יאחתי נשי בצורה כזאת קיצונית. אני כן רואה את עצמי עם גיי נשי עדין ושמח ואין לי בעיה שיהיה יאחתי פה ושם אבל זה יתחיל להיות קשה ברגע שזה נכנס לזוגיות.
אני בי ובשבילי לאהוב בנים זה נטו לאהוב בנים בלי כל המסביב של היאחתי והבאד בי'ץ . אני כמו סטרייט .
אני לא יודע מה לעשות יותר, כי אני אוהב אותו כל כך והוא אותי ואני יודע את זה. אבל בגלל כל השינויים האלו בו אנחנו רבים הרבה ותמיד זה בגלל מגדרים.. אני מסתכל עליו כזה מוזר כאילו אני איזה הומופוב כי זה פשוט מוזר לי.
אני פשוט לא יודע איפה אני ממשיך איתו,כי שוב.. אני אוהב אותו *מאוד* אבל האישיות שלו משתנה לי ועם הזמן מקבל בנאדם אחר לגמריי וזה לא מה שאני באמת רוצה , וגם שאני אדבר איתו על משהו כזה בסגנון הוא יוציא אותי כהומופוב. ואני לא רוצה יותר לפגוע בו אני רוצה שהוא יעשה מה שטוב לו ומה שהוא אוהב לעשות ולהיות מי שהוא רוצה , הוא משתנה למשהו שהוא אוהב וזה מי שהוא.
ואני לא רוצה להרוס לו, אז אני כבר לא יודע מה לעשות..
האם הדבר הנכון זה לסיים עם זה בשביל שהיה טוב לשנינו?

חייב להגיד שהתקופה הזאת של החצי שנה שהייתי איתו הייתה תקופה כל כך טובה של שמחה והרפתקאות שבחיים לא אני ולא הוא חשבנו שהיה לנו בחיים.
עשינו כל כך הרבה ביחד ועברתי כל כך הרבה דברים בזכותו והוא בזכותי
הדבר שבאמת קשה לי לחשוב שלא יהיה לי אותו יותר כי הוא האוויר שלי למרות הכל.
תחשבו שזה בנאדם שעבר אתכם כל כך הרבה אבל הוא משתנה מה שלא בשליטתכם .. זה אוכל אותי כל כך..
אני בדיכאון כי פשוט.. קשה לי.