היי, אני בת 26 סטודנטית וכבר תקופה ארוכה שאני מרגישה פשוט לבד. כלפי חוץ אני בחורה נורמאלית כשאר הבחורות ישלי פוטנציאל לחיות חיים רגילים ומלאים אבל זה פשוט לא הולך.
יש לי בעיות וקשיים, הייתה לי ילדות לא קלה בכלל, חוויתי הרבה וזה השפיע עליי לרעה. היום אני במקום טיפה יותר טוב אבל בראש אני כבר ״הרוסה״ - אני לא מאמינה באנשים, בגברים בעיקר ולכן גם אין לי זוגיות (גם בזוגיות אני לא לגמרי מאמינה), אני לא מוצאת את עצמי בשום תחום ולפעמים בכלל לא מבינה מה אני עושה כאן. כל הזמן מתעסקת במשמעות ולא מבינה למה העולם מתנהל כמו שהוא מתנהל, שום דבר לא לרוחי.
המשפחה שלי קטנה מאוד ולא רגילה ככה שאין לי שם נחמה, בן זוג אין לי וכנראה שגם לא יהיה בקרוב (זה מורכב ועמוק אני לא אפתח כאן), חברות ישלי פה ושם אבל לא מצליחה להתחבר ולהרגיש איתן בנוח זה ממש תלוי בתקופות ולפי המצב רוח שלי לצערי.
בשנה האחרונה בכלל אני בדיכאונות קשים גם בגלל הקורונה נתקעתי בבית עם המשפחה הבעייתית שלי בלי שגרה ובלי סיבה לצאת מהבית ובעצם להתקיים. עכשיו אני קצת רואה את האור ומנסה לבנות את עצמי מחדש אבל קשה לי בטירוף עם תחושת הבדידות ועם זה שאף אחד לא מבין אותי.. אני אפילו כבר לא טורחת לשתף עם אנשים כי הם לא באמת מבינים אותי עד הסוף וזה רק מכביד עליי יותר - אשמח לעצות איך להתמודד עם זה ומה אפשר לעשות כדי לא להרגיש לבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות