מה אני יכולה לעשות במצב פוסט טראומה הזה?

אני כותבת כאן כי אני חייבת להתמודד עם מה שאני כותבת בצורה כזאת או אחרת, להוציא את זה ממני לפחות, כיוון שלא שיתפתי אף אחד.
לפני קצת יותר מעשור, עבדתי במקום אחר מהיום, ראה אותי אחד הלקוחות (אדם מאוד מאוד אמיד) והחל להטריד אותי. היה מגיע כל יום, חשבתי שהגיע לאחד העובדים בנוגע לעניין שלו אבל הסתבר לי בדיעבד שאין קשר. היה מגיע רק אלי. היה מתחיל לדבר איתי והייתי בהתחלה נחמדה, עד ששם עלי יד, כרך אותה סביב הצוואר שלי והצמיד אותי אליו בכוח כשהוא אומר לי "אישתי אישה מאוד מאוד יפה אבל את יותר. בואי תתלווי אלי לטיסה". עניתי במפורש שלא, נבהלתי וניסיתי להתרחק ממנו כמה שיותר. הוא לא קיבל את התשובה השלילית, היה מגיע למשרד ואומר לי "כמה שאת יפה, אני משתגע ממך". נבהלתי, התעלמתי והתרחקתי. הוא השיג טלפונים אישיים שלי (נייד שלי, טלפון נייח של הבית, טלפון חסוי של ההורים שלי) והיה מתקשר אלי כל עשר דקות (פונטואלי, על השעון!!!)- מ 8:00 בבוקר ועד חצות בדיוק, כל עשר דקות!!! זה הטריף אותי, הרגשתי יוצאת מדעתי. כשלא עניתי, היה מתקשר מטלפון חסוי לנייח בבית, וכשהייתי אצל ההורים שלי, טלפן גם לשם, הרגשתי רדופה. היה מגיח מכל מקום שהייתי בו, בין אם זה מתחת לבניין של חברה, חנות סתמית ברחוב, מקום עבודה ואפילו מסעדה. מכל מקום !! הרגשתי סכנה.
מאותו רגע למשך ארבעה חודשים יצאתי מהבית רק בליווי מישהו. ביקשתי שיסיעו אותי ממקום למקום, בין אם זה בן זוג, חברה, חברים, ההורים שלי ועוד. אף פעם לא לבד! גם בבית. אם קרה מצב כזה, וידאתי שהשכנה שלידי בבית. אחר כך שלח לי הצעה לפרוייקט דרך אותו מקום עבודה שלי, ובגלל שמבחינת המדיניות של המקום הוא נחשב לבוס של הבוס (כי הבוס יעשה מה שהוא אומר לו), עשיתי את הנדרש והיה ממשיך להטריד אותי. החזקתי את עצמי חזק, התעלמתי ולקחתי מרחק.
היה מגיע למשרד ומציע לי תכשיטים, טיסות, חופשות, ועוד כל מיני דברים הזויים. הייתי מאוד נחרצת ועניתי לא. כך במשך ארבעה חודשים וחצי. עברתי את כל שבעת מדורי הגיהנום. הרגשתי שהכל סוגר עליי, אני חנוקה ומפחדת על חיי. חששתי להדאיג בזמנו את מי שסובב אותי ולא אמרתי כלום.
בשלב מסויים, זה נעלם. נשארה רק צלקת. סוג של פחד.
עד כאן רקע.
לאחרונה אדם באינסטגרם פנה אלי וראה שאני עוקבת אחרי עמוד מסויים באינסטגרם והתחיל במחמאות. שאל אותי כל מיני שאלות ועניתי לו מאוד קצר שאיני מעוניינת בשיחה או בקשר ולא אישור חברות ממנו. הוא לא ויתר, המשיך להציק לי ולהגיד לי כמה שאני יפה ובלה בלה בלה - התעלמתי וחסמתי אותו. הוא יצר חשבונות נוספים והמשיך להציק לי וחסמתי. מצאתי אותו כותב לי בפייסבוק, גם שם חסמתי ושוב כתב לי וחסמתי. וזהו, נעלם בינתיים.
כרגע שקט, הוא כנראה הבין שהוא מטורף או שבאמת לא ייצא פה כלום (אני גם לא ברשתות החברתיות בשביל לעשות או לחפש משהו מלבד חומרי קריאה שאני אוהבת, שופינג, חדשות ומבצעים), אבל זה מקפיץ אותי לאותה תקופה שעברתי בעבר עם המטורף ההוא.
לפעמים היום כשגבר מנסה לתת לי טפיחה סתמית בין ידידים, אני מיד קופצת וקופאת וזה עובר לי כי אני מכניסה לעצמי לראש שאני מכירה אותו וזאת לא סיטואציה מסוכנת. למה אני מרגישה עדיין ככה??
מה נכון לי לעשות? איך אני מתמודדת עם הצלקת שלי? לגשת לטיפול פסיכולוגי שיוציא ממני את הטראומה הזאת מהראש?