בקרוב אני בן 18 ומבלי לשלוט על זה עשיתי רפלקציה אישית לשנים שעברו ואני מרגיש רע. אני מבלה את רוב הזמן במחשב על דברים חסרי משמעות כי אין לי דבר אחר לעשות (במיוחד בתקופה הזו) בזמן שאחרים יוצאים לבלות עם חברים שלהם. החברים שיש לי הם לא כל כך קרובים ואלו שכן קרובים זה מרגיש שהם יתפזרו לאחר התיכון. אני לא יוצא למסיבות כי בכל פעם שאני הולך אל אחת אני מרגיש שאני נאבד איכשהו כי לכולם יש את האנשים שלהם ואני פשוט... עומד שם, לבד, תוהה למה טרחתי לקום מהמיטה. היו לי חברים טובים מהחטיבה ששמרתי איתם על קשר לתיכון אבל הקורונה פגעה מאוד קשה בקשר ואני לא מדבר כמעט עם כולם. אין לי חברה ולא כי לא ניסיתי, היו לי שתי הזדמנויות שבהם יכולתי להגיע לאינשהו אבל מצאתי דרך לפשל כמובן.
ומה עכשיו? צבא? ואז תואר? ואז מה? אני כבר לא יודע יותר, אני מרגיש כמו כשלון. יש לי מבחנים ומשימות לעשות אבל אין לי מוטיבציה. החיים חומקים לי מהאצבעות וזה מרגיש רע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025