הכרתי אותו בתחילת הקורונה. והתחלנו קשר קליל ולא מחייב שהתאים לשנינו. מאז ההתחלה נוצר ביננו חיבור עמוק ונפתחנו אחד לשניה בצורה שלא נפתחנו לפני. מינית ונפשית.
אחרי מספר חודשים הוא עבר לשכונה שלי במקרה והחיבור ביננו העמיק. הוא תמיד היה מספר כמה הוא סוחב איתו מהעבר וכמה הוא לא בוטח בבנות ופשוט לא מסוגל לפתח רגש.
ואחרי כל התקופה הזאת קשה לי להאמין שלא פיתח רגש. הסודות שחלקנו הפתיחות השיחות העמוקות.
הוא נשמע חרטטן אני לא חיה בסרט.
אבל עצם העובדה שהוא פגוע מושך אותי יותר. הדחף שלי להראות לו כמה טוב קיים פשוט גובר עליי ואין לי איך לצאת מזה.
הספקתי להתחבר מאוד לבת שלו שאוהבת אותי ומבלה איתי הרבה וזה כבר ממזמן לא נשאר קשר סטנדרטי וקליל. אם אני מנסה להתרחק הוא מושך אותי חזרה. אבל מצד שני לא מודה ברגשות שלו.
כל הגיון אומר לי ללכת אבל הלב אומר תישארי כי הוא חשוב לי. וקשה לי לחשוב על שגרת חיים בלעדיו.
מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025