יש בכלל אפשרות לחיות היום בארץ?

לפני שכולכם תצאו עליי עם השאלה הזאת שלכאורה נראית רטורית, אבהיר שמבחינתי לחיות אומר לא להיות משועבד לעבודה, משכנתא או כל דבר אחר שיחייב אותך להוציא לעצמך את הנשמה עד כלות, כדי שתסגור את החודש עם פלוס של 500 שקלים במקרה הטוב, ותסיים במינוס במקרה הרע. כמו כן , שגם יהיה אפשר לפרגן לעצמך בטיולים ודברים שרצית לקנות לעצמך , ובכללי להנות מהחיים.
אני לא מדבר על צבירת עושר של מיליונים , אני מדבר בסך הכל על האפשרות להנות מהפריבילגיות שהיו לך כנער שחי תחת הוריו, גם כאדם מבוגר , פחות או יותר באותו סדר גודל.

מה שמפריע לי במדינה הזאת ,זה אם להגיד בבוטות , שלי אישית, זה נראה שרק אם אתה מגיע ממשפחה אמידה בעלת סכום ממון(בלי למתוח ביקורת חלילה על העשירון העליון ) - יש לך האפשרות להנות באמת מהחיים. רוב האנשים פה מרוויחים פחות מ11 אלף, ואחרי שמורידים מזה את מס ההכנסה ביטוח הבריאות , וכל שאר הדברים אתם תשארו עם בערך 8 אלף שקל.
נניח שלאורך תקופה של איזה 3 עד 6 שנים(אחרי שסיימתם לימודי תואר, וצבא) חייתם עם ההורים ויש לכם סכום נכבד שלא יעלה על 600 אלף.
בסופו של דבר אחרי שהחיים שלכם יתקדמו , ותהיה חברה או בת זוג ותרצו להביא ילד , יהיה לכם קושי אדיר מבחינה כלכלית , ואתם תחיו בשעבוד לעבודה למשך 20 שנה , כי חוץ מיוקר הדיור(בין שזה משכנתא או שכירות) יש את היוקר של מוצרי הצריכה העלות המופקעת של לימודי תואר(שלכם או של ילדכם) ובתכלס מה לא?

בשורה התחתונה , מנקודת מבטי , המדינה הזאת , על אף שהיא אמורה להיות המקלט של היהודים וכל זה , לי זה נראה כמו מקום עוין שעם הזמן רק יותר ויותר קשה לחיות בו. שתבינו שאפילו יש אנשים עם משכורות נכבדות של 40 אלף שלא ממש מצליחים להתקדם , ואני שואל , למה לנו כאזרחים , להמשיך לחיות במדינה שמשעבדת את אזרחיה בעבור רדף בצע. אנשים נפלו בשביל המדינה הזאת , ועם כמה שזה לא נשמע פטריוטי אני מתקשה להבין בשביל מה.

לא עשו פה כלום במשך יותר מ10 שנים כדי שהמצב ישתפר , ובנוסף הוא רק מחמיר, וככל שאני חושב על זה , להגר ולעזוב את הארץ נראה כמו הפתרון האידאלי.
ועכשיו לפני שייצא עלי מישהו שטוף מוח , ויגיד לי מה אני מבין מהחיים שלי , אני אגיד לו בתגובה , שאם הוא חי כמה עשרות שנים לפניי אין לו הזכות לדבר , כיוון שלהשיג דירה שתקנה לך גב כלכלי מוצק בתקופה שבה אני נולדתי היה עניין הרבה יותר פשוט ממה שהוא היום. ובכל זאת , אשמח שמישהו יאיר את עיניי ויראה לי שאני טועה.

אז מה דעתכם ? האם אני צודק , מגזים , והאם באמת יש משהו שבכלל אפשר לעשות? המחשבה הזאת כבר מצירה לי אישית הרבה זמן ורציתי לשתף.
תודה מראש לעונים ברצינות .