היי,
אם חברה תתקשר אלי ותגיד שיש לה מחלה כמו שפעת או משהו, אז בהתחלה אהיה אמפתית ואקשיב לה, אבל כנראה שבשלב מסויים כשירד לה קצת הרגש של האיזה באסה וקשה לי אז אגיד לה משפטים כמו "זה רק שפעת", "זה יעבור תוך כמה ימים", "יש את זה לכולם" וכאלו משפטים מן הסתם "ירימו אותה", יתנו לה כח, פרספקטיבה וקצת יוציאו אותה מהבאסה.
עכשיו אקח דוגמא אחרת, קצת קיצונית בכוונה כדי להסביר את הכוונה - אם חברה תתקשר ותגיד שגילו לה משהו ברגל ויצטרכו לכרות לה את כל הרגל וכל החיים תהיה בכסא גלגלים... כאן מן הסתם לא יהיו לי משפטים "כיפיים" כאלו להגיד.
אז כאן יש דוגמא קלה מצד אחד מול דוגמא קשה מהצד השני, אבל מה בעצם ההגדרה שנותנת "קו" למתי בעצם מעודדים ומתי רק מקשיבים ו"נמצאים ביחד עם הכאב של השני".
האם הקו הוא מתי שאני מרגישה שהבן אדם השני פשוט יותר מדי בתוך זה, או משהו אחר?
תודה, מקוה שהשאלה מובנית...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025