היי
אני בחורה בוגרת, אני חמה ורגישה אבל יש לי גם צד קשוח.
מה שמוזר לי זה שאני בוכה כשאני נתקלת בסיטואציה משפילה או כשמדברים אלי בתוקפנות, כשמדברים איתי על דברים אישיים כמו האופי שלי, או כשמראים לי דאגה עמוקה, אני ישר מתמלאת דמעות ולא יכולה לעצור את זה. אני חושבת שזה מוגזם כי זה קורה גם כשלכאורה אין לי סיבה. למשל אחיין שלי שר איזה שיר, ישר התרגשתי ועלו לי דמעות. או אני מדברת עם נציגת שירות בטלפון והיא לא מסכימה איתי על משהו אני כבר מרגישה שאני הולכת לבכות. אני לא יכולה להמשיך לדבר כי הקול שלי רועד. זה אפילו יותר גרוע בסיטואציות פנים אל פנים. כי אז אני מרגישה לא נעים הרבה יותר. זה משגע אותי. זה גורם לי הרבה פעמים לא להתחיל לדבר על משהו כי אני יודעת שאני אבכה. אפילו עם המשפחה זה קורה. אני נמנעת מלעשות דברים שקצת יכעיסו אותם כדי שאני לא אבכה כשיכעסו. זה גורם לי לשמור דברים בבטן ולהסתגר בתוך עצמי.
הקטע שלי זה שהבכי מאוד משפיל אותי כשהוא בא בלי סיבה מספיק טובה. אין לי בעיה שאחרים יראו אותי בוכה כשיש סיבה מספיק טובה בשביל לבכות. אבל אני מרגישה נורא אם אני בוכה סתם על דברים שלא אמורים לגרום לבכי.
היתה תקופה שהלכתי לייעוץ פסיכולוגי בשביל נושא אחר. וגם אז הבעיה הזו מנעה ממני לדבר על מה שרציתי. לא משנה מה, לא הצלחתי להתפטר מזה.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025