היי, אני בן 28. הייתי בעל ניסיון של 4 שנים בתחום הייטק. לפני תחילת הקורונה סיימתי חוזה העסקה בעבודה, ומאז לא מוצא עבודה. בגלל המצב הזה נאלצתי לעבור לגור עם משפחתי. לאחר שנה עם הקורונה הזאת היחסים עם משפחתי נהרסו. בקצרה נישארו לי ימים ספורים לקורת גג, ואילו המצב הכלכלי שלי ממש לא זוהר. לאחר חיפושים אינטנסיבים של מציאת עבודה אינני הצלחתי למצוא כלום. כעת אני במצב בו אין לי אפשרות לשלם על שכר דירה ביוקר, ואין לי חברים לתמיכה או משפחה. אין אני רואה דרך אחרת למצוא מקום או למצוא דרך למנף את המצב הזה. ההשלמה עם האובדנות כבר הושלמה ואין אני רואה דרך אחרת להמשך החיים( בקרוב כבר לא יהיה לי כסף לשלם לאוכל). אני לא מבקש כסף או תמיכה מאף אחד, אני מודע לזה וגם מאשים את הקורונה במצב הזה. אבל צערי כן מחליט ליטול את חיי מהסיבה שאין לי אפשרות בכל הכאוס הזה להמשיך להתקיים. אני מתנחם בעובדה שעשיתי מה שהספקתי אבל כניראה שאין חיסון נגד המכה הכלכלית שהמדינה סופגת. לצערי אני בודד. ללא חברים. שנטשו כי אינם מבינים את המצב בו אדם ניתקע ללא עבודה לא מרצונו ואילו מסתכלים בעין עקומה ( יכול להבין את זה..), ואין לי משפחה להיעזר בה. כמה חשוך ליהיות לבד וכמה נורא זה להרגיש רעב. כמה נורא זה לגדול עם כלים ואפשרויות ולראות את עצמך מגיע למצב נוראי שמעולם לא חלמת עליו. מצב בו היה לך וותק וניסיון תעסוקתי, שמחת חיים שניגדעו בגלל מצב דפוק לגמרי.
לצערי אני לא רואה אפשרות או דרך אחרת. אני כל כך לבד וכל כך סובל. אני בזיקה נפשית ליטול את חיי כי ניסיתי. נילחמתי. אבל כבר אין כוחות פיזיים ונפשיים.
לא מצפה שמישהו יקום ויביא כסף, לא מצפה שמישהו יקום ויגיד "היי בוא ניהיה חברים" לא מצפה שמישהו יתקן את החיים שלי. רק מקום שבו אוכל לרשום את הסיבה האמיתית ויעורר אולי את אנשי העניבה שחיים טוב שם. אני ויש עוד אלפין במצב שלי אני מניח שנותרו באפלה ואילו חלקם כבר לא איתנו. ואני? כניראה לא אוכל להמשיך
יותר בקרוב מחוסר אפשרות כלכלית, חוסר אפשרות לרכישת מזון וחוסר אפשרות נפשית שכבר וויתרה והשלימה עם האובדנות.
הייתי אדם טוב, מעולם לא בחרתי ברע, הייתי אדם שהגיע למטרות והיה עובד קשה, תמיד העדפתי לעזור לזולת. לא וויתרתי ועזרתי לחברים ואנשים במצבים דומים לשלי.לפחות אני שמח על הבנאדם שהייתי.
תודה לכם על הזמן היקר שקראתם את זעקת ליבי, תודה לכל מי שהקדיש את הכמה שניות האלה לקרוא.
מקווה שיהיה זמן לקרוא את דעתכם לפני שאעלם מרוב רעב ואובדנות.
תיהיו חזקים שם מי שמוצא עצמו במצב דומה לשלי.ומחזק ומחבק כל אחד ואחד מכם כמה שיותר חזק ועם מלא חום. אם אני לא מקבל את זה אולי מישהו אחר יוכל לקבל את זה במקומי ויצליח לשרוד
תודה רבה על הזמן היקר שלכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות