שלום לכולם,
אחרי תקופת מגורים ארוכה מחוץ לבית בדירה שכורה, החלטתי בעקבות הקורונה לחזור לבית של ההורים שלי. מאז אמא שלי ממררת את חיי. היא טוענת שזה בגלל "שאני עונה לה" וזה נכון, אני לא מוכנה שהיא תרד עליי בלי סוף ולשתוק. מאשימה אותי שאני לבד ובלי זוגיות, אומרת שאף אחד לא ירצה אותי, שאני חולת נפש , פסיכיאטרית ושאני אשאר רווקה לנצח. היא גם מקללת אותי ויורדת לרמות נמוכות. לפני כמה חודשים כשרק חזרתי, היא העיפה עליי כד מתכת ומזלג ובמקרה פיספסה, רק בגלל שהעזתי לומר לה שאני אספר לאחיות שלה מי היא באמת. איתן היא לא מעיזה להתנהג ככה. הסיבה שאני כותבת כאן היא בגלל שגם אחיות שלי ואבא שלי כבר הרימו ידיים ועכשיו התחילו להצדיק אותה , כי לאף אחד אין כוח וכולם רק רוצים שקט תעשייתי. מאז שחזרתי הביתה, אני מנקה ומשתתפת בקניות , אבל אין שום הערכה. נכנסתי לדיכאון כל כך קשה שאין בי אמונה כבר שהמצב הזה אי פעם ייגמר. אני רוצה לחפש דירה ואין לי כוחות. לא חשבתי שמשפחה שנחשבת כנורמטיבית יכולה להתנהג ככה . אני בן אדם חזק, אבל כבר התחילו לעבור לי מחשבות אובדניות בראש. אין לי כבר כוחות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות