אז ככה... התגייסתי לפני כמה חודשים לחיל התקשוב, והפכתי למנהלת רשת. את הקורס אני עומדת לסיים בקרוב. הממוצע שלי די טוב (96), אבל די ממוצע (כי הציונים של כולם פה טובים; אני לא בולטת בשטח או משהו).
עכשיו, אני לא מתנשאת... אבל הנה עובדה אחת שאני לא נבוכה להודות בה: אני אינטיליגנטית. זה משהו שתמיד אמרו לי, כי אני תופסת חומר מהר ותמיד מוצאת את הדרך לטפס כשזה מגיע לחומר מקצועי.
אני מרגישה כאילו יכלו לצאת ממני דברים טובים.
אפילו עשיתי מיונים לסייבר, אבל לא עברתי אותם.
עכשיו אני מנהלת רשת.
וכנראה שאשובץ בבסיס שבו אתבזבז על דברים כמו לפתוח חשבונות משתמשים ולחבר מדפסות.
זה שובר אותי נפשית.
אני חכמה, אני מסוגלת להרבה. וגם אם אני לא כזאת חכמה—בכל זאת, לא עברתי מיונים לסייבר— אבל יש לי את המוטיבציה להמשיך לנסות וללמוד. אני מרגישה שהצבא יכל להוציא ממני כל כך הרבה, ודוגרי, חשבתי שאצא לאזרחות עם משהו.
במקום, אני מנהלת רשת. תפקיד שמוכשרים אליו אלף ומשהו איש בשנה.
אני לא רואה דרך להתרומם מפה. לחילות הטובים כבר לא אגיע, טופס 55 לא יעבור עד שאני אשתחרר, שיבוץ טוב יותר כבר לא יבוא.
אני מתחרטת על כל החלטה שגויה שהובילה אותי להיות סתם מישהי ממוצעת בין עוד אלף אנשים, חלקם הרבה יותר טובים ממני.
אני צריכה פעם אחת בחיים להרגיש מוצלחת.
לא יודעת לאן להמשיך מפה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025