אז המצב הוא שאנחנו יזיזים ואני בכללי רוצה אותו ליותר מזה אבל זה לא אפשרי כי ניסינו לפני כן וזה הלך גרוע כי הוא לא רציני והוא לא רוצה קשר רציני איתי בגלל פער גילאים (7 שנים).
קיצור, אנחנו עובדים כרגע באותו מקום עבודה ביחד (מקום עבודה גדול שהוא בקצה השני של איפה שאני עובדת אז אני יכולה לא לראות אותו במשך כמה זמן) והוא יכול לא לשלוח הודעה/להתקשר במשך כל כך הרבה זמן שאני כבר מתחרפנת ואני מתקשרת אליו.
שאני מתקשרת אליו הוא בא אליי והוא כל כך נחמד ולפעמים אפילו עוזר לי בדברים, אבל נמאס לי שהוא לא מדבר איתי במשך כמה זמן ולא אכפת לו בכלל.
אפילו בפעם האחרונה שנפגשנו הוא נישק אותי ומאז כלום. הוא מחכה שאני אעשה שיחה או משהו.
היו כמה פעמים שהוא התקשר אבל זה בגלל שאמרתי לו יום לפני להתקשר ולא בגלל שהוא היה חושב על זה על דעת עצמו.
לדוגמא, לפני כמה ימים הרגשתי ממש לא טוב ושחזרתי לעבודה הוא אמר לי "הנחתי שאת עסוקה או משהו." גם אם אתה מניח שאני עסוקה, למה אתה לא שולח הודעה או משהו?
למה אתם חושבים שהוא ככה?
מצד אחד זה נראה שלא אכפת לו ממני אבל מצד שני שאני כן מתקשרת אליו וקוראת לו הוא לרוב בא ויש לנו שיחות טובות וממש כיף לי איתו, והוא גורם לי לחשוב שהוא חולה עליי וזה באמת נראה ככה, אבל לאחר מכן זה נראה שפשוט לא אכפת לו.
שאני איתו הוא כל כך אוהב ומתוק, אבל נשבעת, הוא יכול לא לדבר איתי במשך שנים נראה לי.
אני נכנסת למוד כל כך דיכאוני בגללו ואני אוכלת הרבה ומזניחה את עצמי ורוצה רק לישון כל הזמן.
בכללי אני דיכאונית ואני לא הכי מאושרת בחיים אבל עכשיו זה הרבה יותר בגללו. הוא משפיע עליי כל כך.
חברות שלי אומרות לי לנתק קשר ממנו, אבל אני כרגע פשוט לא יכולה. במיוחד שאני רואה אותו לפעמים. יהיה לי קשה כל כך, יותר מהמצב כרגע.
יש למישהו עצות? גם מישהו שעבר אותו הדבר?
מזעזע אותי איך שאני לוקחת פאקינג בנאדם בצורה כזאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות