הקורנה ומה שמסביב כל הזמן אני שומע על כך שהמדינה תצא מהסגר , כאמור , נוכל לצאת לפחות מ 1000 המטרים שהיינו שרויים בהם .
כן , נדמה כי "לא היה סגר" אך אני חשתי אותו בכל דקה , למעשה , איבדתי את הדקות , בזמן כתיבת הטקסט הזה אני מרגיש שאני לא מכיר את הזמן יותר , איבדתי את התחושה של החיים , של העולם , הכל השתבש אצלי בתקופה הזו .
איבדתי אהבה , הלימודים שלי הדרדרו , לא פגשתי את החברים ( פרט לפעם אחת) , לא פגשתי אנשים מהלימודים (כלומר באופן שרירותי תמיד היה נעים לראות אנשים קצת) .
אמנם המדינה יוצאת מהסגר , אבל לא קשה להסיק שאנחנו האנשים לא בהכרח "יוצאים" מהסגר כלכך מהר .
אני מניח שאנשים פה חוו דברים רעים הרבה יותר ממה שאני מתאר כאן , על פניו אני צופה שהתקופה הבאה בחיים שלנו תיהיה אופורית (אולי) אך לאחריה תבוא הדפרסיה הקולקטיבית .
תופעות הלוואי מחיסון שכולנו לקחנו - הסגרים המתמשכים , ולמה אני כותב את כל הדברים הפסימים הללו והאם אני מדייק ?
אני כותב את זה כי הסגרים עדיין לא נגמרו , אנחנו כנראה נחווה עוד קצת .
אני לא מדייק אבל אני כן כותב דברים שהם ברעיון נכונים .
השאלה היא : איך אנחנו יוצאים מהסגר בצורה כזו שתאפשר לנו חזרה לחיים , האם נחזור לחיים מספיק שגרתיים ? האם השיקום יהיה ארוך ?
אני לא אוהב אופטימיות וגם לא פסימיות , לכן כל מה שכתבתי הוא רק מה שנדמה אולם איני מאמין בהכרח שהסיטואציה תגרר בהכרח לתקופה נוראית , פשוט כרגע המציאות היא לא טובה , וגם החודש הקרוב אינו צפוי להיות נהדר .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026