הקורנה ומה שמסביב 
להמשיך בזום ולהתקדם בתואר על חשבון החוויה
היי,
התחלתי באוקטובר 19 רגע לפני הקורונה תואר ראשון במדע המדינה ובגאוגרפיה בירושלים. הכל הלך חלק עד שהגיע הנגיף, ומאז מרץ 20 אני בבית לומד מרחוק בזום. הספקתי להתקדם יפה בלימודים אבל הלימודים בזום הם לא מה שציפיתי לו ולא לזה הלכתי לאוניברסיטה. יחד עם זאת ברור לי שהקורונה לא תעלם כה מהר וחזרה לקמפוס גם לא תהיה בצורה מלאה (לדחוס 350 סטודנטים לאולם זה לא רעיון כל כך מוצלח כעת...) וגם לא תקרה בקרוב. בנוסף, מן הסתם כל נקודת זכות שאקח כעת לא אקח בעתיד, כך שגם אם נחזור מתישהו לא יישאר לי הרבה מהתואר ולא אהנה מחווית הלימוד עצמה.
אני מתלבט האם פשוט להתפשר ולהמשיך ללמוד לקראת סיום התואר בשנה הבאה או לעצור אותו, לעשות משהו אחר בינתיים ולחזור ללימודים אחרי שהכל יגמר. אציין שזה מעבר ללימודים. אלו היו אמורות להיות שנים יפות של חופש לעצמאות, יציאה מהבית והתחלת הקריירה. לעבור לירושלים אפשר כמובן בכל עת אבל בלי לימודים אין לי תמריץ חזק לזה ולמעבר כזה כמובן מחיר כלכלי.
מהי דעתכם? אשמח לתשובות מכל כיוון והיבט רלוונטי.
תודה מראש,
עידו
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026